豐碩 發表於 2013-1-22 15:15:27

【漢語大詞典●侍衛】

<P align=center>【漢語大詞典●侍衛】<p><br>
1.侍從護衛。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·東平憲王蒼傳』:“帝每巡狩,蒼常留鎮,侍衛皇太后。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『三國志·蜀志·諸葛亮傳』:“此誠危急存亡之秋也。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>然侍衛之臣不懈於內,忠志之士忘身於外者,蓋追先帝之殊遇,欲報之於陛下也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋司馬光『賜殿前都指揮使郝質恩命不允斷來章批答』:“卿董率王旅,陪贊國容。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>居則有侍衛之謹,出則有扈從之勞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>愛新覺羅·溥儀『我的前半生』第二章一:“大淸皇帝辭位之后,暫居宮禁,日后移居頤和園。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>侍衛人等,照常留用。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.跟隨左右,負責侍奉、保衛的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉干寶『搜神記』卷四:“俄見一人年三十許,顔色如畫,侍衛煩多,相對欣然。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北齊書·文襄帝紀』:“時王居北城東栢堂蒞政,以寵琅邪公主,欲其來往無所避忌,所有侍衛,皆出於外。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋洪邁『鬼國記』:“一婦人若最尊者,稱爲鬼國母,侍衛頗衆。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明王鏊『震澤長語·象緯』:“一日,上御奉天門視朝,侍衛忽驚擾,兩班亦喧亂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.官名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>爲皇帝禁軍。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸代專選滿、蒙勳戚子弟及武進士擔任。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參閱『通志·職官五』。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●侍衛】