豐碩 發表於 2013-1-22 00:11:39

【漢語大詞典●佇】

<P align=center>【漢語大詞典●佇】<p><br>
①[zhùㄓㄨˋ]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
[『廣韻』直呂切,上語,澄。]</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
亦作“佇”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.久立。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>三國魏王粲『贈蔡子篤詩』:“瞻望遐路,允企伊佇。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉陸機『文賦』:“佇中區以玄覽,頤情志於墳典。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“佇立”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.企盼;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
期待。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝宋謝靈運『酬從弟惠連』詩:“夢寐佇歸舟,釋我吝與勞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐陸贄『博通墳典達於教化科文』:“虛襟以佇,側席以求。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『資治通鑑·唐高祖武德元年』:“七政之重,佇公匡弼。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋王讜『唐語林·補遺二』:“馬晨起啖古樓子以佇,士元至,馬喉乾如窯,即命急烹茶。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>參見“佇遲”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.停止;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
停留。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉殷仲文『解尙書表』:“佇一戮於微命,申三驅於大信。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>既惠之以首領,復引之以縶維。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝宋傅亮『爲宋公修張良廟教』:“塗次舊沛,佇駕留城。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.積聚。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉孫綽『遊天台山賦』:“惠風佇芳於陽林,醴泉湧溜於陰渠。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐劉知幾『史通·辨識』:“夫設官分職,佇勣課能,欲使上無虛稱,下無虛受。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●佇】