【漢語大詞典●低仰】
<P align=center>【漢語大詞典●低仰】<p><br>1.高低起伏。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『文選·潘嶽<西征賦>』:“倦狹路之迫隘,軌崎嶇以低仰。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>李周翰注:“言狹路崎嶇登頓,故使車軌高低。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
2.形容疾馳時上下顛簸之狀。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晉葛洪『抱朴子·勖學』:“低仰之駟,教之功也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
鷙擊之禽,習之馴也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
3.周旋。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>『晉書·段灼傳』:“禹佞諂不忠,挾懷私計,徒低仰於五侯之間,苟取容媚而已。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>
頁:
[1]