豐碩 發表於 2013-1-21 15:50:34

【漢語大詞典●作者】

<P align=center>【漢語大詞典●作者】<p><br>
1.創始之人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『禮記·樂記』:“作者之謂聖,述者之謂明。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.稱在藝業上有卓越成就的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>五代貫休『讀劉得仁賈島集』詩之一:“二公俱作者,其奈亦迂儒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.指從事文章撰述或藝術創作的人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>三國魏吳質『答東阿王書』:“還治諷采所著,觀省英瑋,實賦頌之宗,作者之師也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐杜甫『李潮八分小篆歌』:“秦有李斯漢蔡邕,中間作者絶不聞。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸朱彛尊『摸魚子』詞:“『樂章』『琴趣』三千調,作者古今能幾?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>孫犁『澹定集·大星隕落』:“作者狹隘,其作囂囂。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.『論語·憲問』:“子曰:‘賢者辟世,其次辟地,其次辟色,其次辟言。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>子曰:‘作者七人矣。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>邢昺疏:“此章言自古隱逸賢者之行也……作,爲也,言爲此行者,凡有七人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>后以稱隱逸之士。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·逸民傳序』:“漢室中微,王莽篡位,士之藴藉義憤深矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>是時裂冠毀冕,相攜持而去之者,蓋不可勝數。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楊雄曰:‘鴻飛冥冥,弋者何篡焉。’</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>言其違患之遠也……蓋錄其絶塵不反,同夫作者,列之此篇。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·黃瓊傳』:“伏見處士巴郡黃錯、漢陽任棠,年皆耆耋,有作者七人之至。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宜更見引致,助崇大化。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李賢注引『論語』:“作者七人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●作者】