豐碩 發表於 2013-1-21 14:27:50

【漢語大詞典●何有】

<P align=center>【漢語大詞典●何有】<p><br>
1.有什么。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·邶風·谷風』:“何有何亡,黽勉求之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>鄭玄箋:“君子何所有乎?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 何所亡乎?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉潘尼『贈陸機出爲吳王郞中令』詩:“崐山何有?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 有瑤有瑉。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.用反問的語氣表示不難。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『論語·里仁』:“能以禮讓爲國乎?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 何有?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>何晏集解:“何有者,言不難。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『孟子·梁惠王下』:“王如好貨,與百姓同之,於王何有?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢袁康『越絕書·計倪內經』:“王審用臣之議,大則可以王,小則可以霸,於何有哉?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉陶潛『擬古』詩之一:“意氣傾人命,離隔復何有?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.用反問的語氣表示不憐惜、不愛重等。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·僖公二十四年』:“除君之惡,唯力是視,蒲人、狄人,余何有焉?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 今君即位,其無蒲狄乎!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楊伯峻注:“何有,古人習語,意義隨所施而異,此謂心目中無之也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『呂氏春秋·知接』:“人之情,非不愛其子也,其子之忍,又將何有於君?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸侯方域『重修顏魯公碑亭記』:“其視卿相王侯與其國封邸第,曾不若脫屣,而何有於亭?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.用反問的語氣表示無關。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公二十八年』:“祁氏私有討,國何有焉?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“言討家臣,無與國事。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·哀公二十七年』:“若利本之顛,瑤何有焉?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋曾鞏『寄歐陽舍人書』:“苟其人之惡,則於銘乎何有?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.用反問的語氣表示不顧慮、不在乎。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·昭公元年』:“吉若獲戾,子將行之,何有於諸遊?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楊伯峻注:“言不必顧慮遊氏諸人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明李贄『與周友山』:“士爲知己者死,死且甘焉,又何有於廢棄歟?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『熱風·反對“含淚”的批評家』:“然而一切靑年的心,却未必都如此不淨;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
倘竟如此不淨,則即使‘授受不親’后來也就會‘瞟’,以至於瞟以上的等等事,那時便是一部『禮記』,也即等於『金甁梅』了,又何有於『蕙的風』?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
6.用反問的語氣表示無所得。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『左傳·僖公十五年』:“獲晉侯,以厚歸也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
既而喪歸,焉用之?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 大夫其何有焉?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>杜預注:“何有猶何得。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
7.用反問的語氣表示無所不有。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『文選·木華<海賦>』:“弘往納來,以宗以都。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>品物類生,何有何無?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李善注:“言諸品物以類相生,何所不有?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 何者而無?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG> 言其多也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
8.哪里有,豈有。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢張衡『西京賦』:“澤虞是濫,何有春秋?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·賈琮傳』:“刺史當遠視廣聽,糾察美惡,何有反垂帷裳以自掩塞乎?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓愈『與孟尙書書』:“凡君子行己立身,自有法度……何有去聖人之道,捨先王之法,而從夷狄之教以求福利也?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>明吳承恩『贈邑侯念吾高公擢南曹序』:“自仍歲之水也,洪濤冒夫城郭,而何有於田,何有於食,何有於租與賦哉!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●何有】