豐碩 發表於 2013-1-20 12:42:54

【漢語大詞典●人靈】

<P align=center>【漢語大詞典●人靈】<p><br>
1.人的性靈。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·張衡傳贊』:“三才理通,人靈多蔽。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李賢注:“言人雖與天地通爲三才,而性靈多蔽,罕能知天道也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北齊書·文宣帝紀』:“代終之跡斯表,人靈之契已合。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.生靈,百姓。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>人爲萬物之靈,故稱。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『文選·顏延之<車駕幸京口侍遊曲阿後湖作>』詩:“人靈騫都野,鱗翰聳淵丘。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李善注:“都野,民靈所居。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『文選·文孝標<廣絕交論>』:“比黔首以鷹鸇,嫓人靈於豺虎。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>李善注:“『尙書』曰:‘惟人萬物之靈。’”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『舊唐書·外戚傳·武延基』:“豈不固宗社之基,允人靈之願?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>


頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●人靈】