豐碩 發表於 2013-1-19 12:57:10

【漢語大詞典●厭厭】

<P align=center>【漢語大詞典●厭厭】<p><br>
1.安靜;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
安逸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·秦風·小戎』:“厭厭良人,秩秩德音。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>毛傳:“厭厭,安靜也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉陶潛『詠二疏』詩:“厭厭閭里歡,所營非近務。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>逯欽立校注:“厭厭,安逸貌。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元侯克中『醉花陰』套曲:“涼夜厭厭露華冷,天淡淡銀河耿耿。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸金人瑞『宴胡侍御書堂』詩:“厭厭畢今夜,僕馬汝先歸。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.微弱貌;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
精神不振貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『漢書·李尋傳』:“列星皆失色,厭厭如滅。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉陶潛『和郭主簿』詩之二:“檢素不獲展,厭厭竟良月。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南朝宋劉義慶『世說新語·品藻』:“曹蜍李志雖見在,厭厭如九泉下人。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『明史·方獻夫傳』:“雖執大政,氣厭厭不振。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>魯迅『書信集·致許壽裳』:“女官則厭厭無生意,略無動作。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.形容病態。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐韓偓『春盡曰』詩:“把酒送春惆悵在,年年三月病厭厭。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋歐陽修『送張屯田歸洛歌』:“季秋九月予喪婦,十月厭厭成病軀。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元白樸『東牆記』第一折:“早是這兩日茶飯不進,厭厭瘦削。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>歐陽予倩『桃花扇』第七幕:“她頭上紮著一條手巾,身上披著一件斗篷,厭厭病容,弱不禁風的樣子。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.懶倦;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
無聊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋柳永『定風波』詞:“暖酥消,膩雲嚲,終日厭厭倦梳裹。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>元李致遠『新水令·離別』套曲:“黯黯愁成陣,厭厭日勝年。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
5.綿長貌。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>南唐馮延巳『長相思』詞:“紅滿枝,綠滿枝,宿雨厭厭睡起遲。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋蘇軾『次韻子由種杉竹』:“吏散庭空雀噪簷,閉門獨宿夜厭厭。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋張孝祥『菩薩蠻』詞:“不語恨厭厭,何人思故園。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸納蘭性德『生查子』詞:“判得最長宵,數盡厭厭雨。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸洪昇『長生殿·聞樂』:“聽徹淸音意厭厭,數琳瑯琬琰。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>聞一多『紅豆』詩十一:“相思枕上的長夜,怎樣的厭厭難盡啊!”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●厭厭】