豐碩 發表於 2013-1-11 21:21:01

【漢語大詞典●不諒】

<P align=center>【漢語大詞典●不諒】<p><br>
1.不相信。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『詩·鄘風·柏舟』:“汎彼柏舟,在彼中河。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>髧彼兩髦,實維我儀,之死矢靡它,母也天只,不諒人只。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>毛傳:“諒,信也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『楚辭·離騷』:“惟此黨人之不諒兮,恐嫉妬而折之。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>汪瑗集解:“不諒謂不信己瓊佩之美也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.不信實,不誠實。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢張衡『東京賦』:“守位以仁,不恃隘害,苟民志之不諒兮,何云巖險與襟帶。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.謂不拘於小信。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『論語·衛靈公』:“子曰:君子貞而不諒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>何晏集解引孔安國曰:“君子之人正其道耳,言不必小信。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉袁宏『三國名臣序贊』:“貞而不諒,通而能固。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.不體諒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸蒲松齡『聊齋志異·於去惡』:“兄誠不諒我之深矣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>欲不言,則此心無以自剖,驟言之,又恐驚爲怪異。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>奈何?”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●不諒】