豐碩 發表於 2013-1-8 14:21:39

【漢語大詞典●三本】

<P align=center>【漢語大詞典●三本】<p><br>
1.三個根本。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>禮的三本。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>指天地、先祖、君師。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『荀子·禮論』:“禮有三本:天地者,生之本也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
先祖者,類之本也;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
君師者,治之本也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>漢董仲舒『春秋繁露·立元神』:“明主賢君必於其信,是故肅愼三本。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淩曙注引『大戴禮』:“故禮上事天,下事地,宗祀先祖而寵君師,是禮之三本也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.三個根本。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>治國之三本。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>指德、功、能。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『管子·立政』:“君之所審者三:一曰德不當其位;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
二曰功不當其祿;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
三曰能不當其官。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>此三本者,治亂之原也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
3.古時內府藏書,圖籍各備正本、副本、貯本,合稱三本。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『北史·刑邵傳』:“炎漢勃興,更修儒術。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>故西京有六學之義,東都有三本之盛。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『新唐書·百官志二』:“祕書郞三人,從六品上。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>掌四部圖籍。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>以甲乙丙丁爲部,皆有三本,一曰正,二曰副,三曰貯。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>凡課寫功程,皆分判。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
4.三個本源。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>姚華『論文后編·目錄上』:“於是賦有三本:其一承『詩』,其次擬『荀』,其次宗『楚』。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●三本】