豐碩 發表於 2013-1-8 13:14:32

【漢語大詞典●七曜】

<P align=center>【漢語大詞典●七曜】<p><br>
亦作“七耀”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>亦作“七燿”。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
1.指日、月和金、木、水、火、土五星。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>『後漢書·劉陶傳』:“宜還本朝,挾輔王室,上齊七燿,下鎮萬國。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>晉范寧『穀梁傳序』:“陰陽爲之愆度,七耀爲之盈縮。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>楊士勳疏:“日、月、五星皆照天下,故謂之七曜。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>宋張載『正蒙·參兩』:“遇謂在天而運者,唯七曜而已。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸王夫之『讀四書大全說·論語·爲政篇一一』:“曆元者,日月合璧,五星連珠,七曜復合,一元之始也。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
2.指北斗七星。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>唐王勃『益州夫子廟碑』:“述夫帝車南指,遯七曜於中階。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>淸龔自珍『祭程大理於城西古寺而哭之』詩:“掌故雖徂元氣在,仰窺七曜森光芒。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>

頁: [1]
查看完整版本: 【漢語大詞典●七曜】