【中華百科全書●史學●節度使】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>中華百科全書●史學●節度使</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>節度使,唐代開始設置的軍官。</STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐初,邊疆有事,出征則有大總管,無事鎮守地方,則有大都督。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>高宗永徽以後,都督帶使而持有中央的節鉞者,稱節度使,並非正式官名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>睿宗景雲二年(西元七一一),以賀拔延嗣為涼州都督河西節度使,始有「節度使」官名。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>至玄宗時,沿邊境設有十節度使。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>計為:一、安西節度使,治龜茲(新疆庫車)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>二、北庭節度使,治庭州(新疆迪化)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>三、河西節度使,治涼州(甘肅武威)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>四、朔方節度使,治靈州(寧夏靈武)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>五、河東節度使,治太原(山西太原)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>六、范陽節度使,治幽州(河北大興)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>七、平盧節度使,治營州(熱河朝陽)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>八、隴右節度使,治鄯州(青海樂都)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>九、劍南節度使,治益州(四川成都)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>十、嶺南五府經略使,治廣州(廣東番禺)。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>原先節度使不侵及民事,且不久任,不兼統。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>後來漸至十餘年不易,兼任數鎮,且多兼按察、安撫、度之諸使,集土地、人民、甲兵、財富大權於一身,儼然成為地方行政最高長官。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及安祿山兼任平盧、范陽、河東三鎮節度使,卒釀成天寶之亂。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>安史之亂雖平,唐室為招撫安史降將,和賞平亂有功的將領,輒除為節度使,於是節度使遍布域內,大者連十餘州,小者猶兼三、四州;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>世稱藩鎮或方鎮。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>他們起初常割據一方,或聯合抗命。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>黃巢亂後,藩鎮勢力愈強,彼此互相攻伐兼併,進而干預、左右朝廷,而唐遂亡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋改節度使為虛銜,元廢。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(李樹桐)</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>引用:http://ap6.pccu.edu.tw/Encyclopedia/data.asp?id=4425
頁:
[1]