楊籍富 發表於 2012-9-12 06:35:07

【布衣之交】

<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>布衣之交</FONT>】</FONT></STRONG></P>
<P align=center><STRONG><FONT size=5></FONT></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
詞目:布衣之交</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>拼音:bùyijhihjiao</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>注音:ㄅㄨˋㄧㄓㄐ|ㄠ</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>出處:《戰國策‧齊策三》:「衛君與文布衣交,請具車馬皮幣,願君以此從衛君遊。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>釋義:布衣:平民。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>舊指貧寒老友。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>在貧困時所結交的朋友。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>1.貧賤時所交往的朋友。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>或比喻患難知己的朋友。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>三國志˙卷十六˙魏書˙杜畿傳:「且布衣之交,猶有務信誓而蹈水火,感知己而披肝膽,徇聲名而立節義者。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>隋唐演義˙第八十二回:「臣有一布衣之交,西蜀人士,姓李名白,博學多才。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>2.平民之間相互的交往。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>史記˙卷八十一˙廉頗藺相如傳:「臣以為布衣之交尚不相欺,況大國乎!」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>3.有官位者與平民的交往。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>梁書˙卷五˙元帝本紀:「世祖性不好聲色,頗有高名,與裴子野、劉顯、蕭子雲、張纘及當時才秀為布衣之交。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>東周列國志˙第九十八回:「寡人聞君之高義,願與君為布衣之交。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>例句:敕與太子諸王為布衣之交。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>(唐‧無名氏《鄴侯外傳》)他們因理念相投而結為布衣之交,雖然現在一個顯貴,一個貧賤,但情誼不變。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>
</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG>&nbsp;</P>
<P><STRONG>引用:http://idiom.wlps.kl.edu.tw/?id=1057
頁: [1]
查看完整版本: 【布衣之交】