【類經 卷三十二 會通類 疾病(下)366】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷三十二 會通類 疾病(下)366</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>風者百病之始也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見脈色類三十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風者百病之始也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風從外入,令人振寒,汗出頭痛,身重惡寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>從風憎風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病大風,骨節重,須眉墮,名曰大風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>癘風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>偏枯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痱之為病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>智亂不甚,其言微知,可治,甚則不能言,不可治也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風痙,身反折。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>賊風邪氣乘虛傷人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽受風氣,陰受濕氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>傷於風者,上先受之;傷於濕者,下先受之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪風之至,疾如風雨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風成為寒熱,久風為飧泄,脈風成為癘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類七十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在陽者命曰風,病在陰者命曰痺,陰陽俱病命曰風痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風寒傷形。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人一呼脈三動,一吸脈三動而躁,尺不熱脈滑曰病風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈大血少者,脈有風氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈滑曰風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>來徐去疾,上虛下實,為惡風也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故中惡風者,陽受氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽之病發心脾,其傳為風消。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>面腫曰風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>正邪者,身形若用力汗出,腠理開,逢虛風,其中人也微,故莫知其情,莫見其形。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>八風傷人為病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰主寒,陽主熱,寒甚則熱,熱甚則寒,故曰寒生熱,熱生寒,此陰陽之變也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見脈色類三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒極生熱,熱極生寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氣生濁,熱氣生清。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>清氣在下,則生飧泄;濁氣在上,則生 脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>重寒則熱,重熱則寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒傷形,熱傷氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故犯賊風虛邪者陽受之,陽受之則入六腑,入六腑則身熱不時臥,上為喘呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽勝者則為熱,陰勝者則為寒,寒則真氣去,去則虛,虛則寒搏於皮膚之間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒勝其熱,則骨疼肉枯,熱勝其寒,則爛肉腐肌為膿,內傷骨,內傷骨為骨蝕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒則腠理閉,氣不行,故氣收矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>炅則腠理開,營衛通,汗大泄,故氣泄矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒多則筋攣骨痛,熱多則筋弛骨消,肉爍 破,毛直而敗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒多則凝泣,凝泣則青黑;熱多則淖澤,淖澤則黃赤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒則反折筋急,熱則筋弛縱不收,陰痿不用。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽急則反折,陰急則俯不伸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰氣不足則內熱,陽氣有餘則外熱,內熱相搏,熱於懷炭,外畏綿帛近,不可近身,又不可近席。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺類三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽為病發寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明所謂洒洒振寒者,陽明者午也,五月盛陽之陰也,陽盛而陰氣加之,故洒洒振寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微急為肺寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈小甚為寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈沉而弱,沉而喘,曰寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緩而滑曰熱中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈尺粗常熱者,謂之熱中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏脈太過,則令人身熱而膚痛,為浸淫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉細數散者,寒熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>推而內之,外而不內,身有熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其寒飲食入胃,從肺脈上至於肺則肺寒,肺寒則外內合邪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>榮衛稽留,衛散營溢,氣竭血著,外為發熱,內為少氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血並於陽,氣並於陰,乃為炅中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>喜怒不適,食飲不節,寒溫不時,則寒汁流於腸中,流於腸中則蟲寒,蟲寒則積聚,守於下管,則腸胃充郭,衛氣不營,邪氣居之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形寒寒飲則傷肺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中熱則胃中消谷,消谷則蟲上下作,腸胃充郭故胃緩,胃緩則氣逆,故唾出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣虛身熱,此謂反也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣實者,熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣虛者,寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>皮寒熱者,不可附席,毛發焦,鼻槁臘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肌寒熱者,肌痛,毛發焦而唇槁臘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨寒熱者,病無所安,汗注不休。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>齒未槁,取其少陰於陰股之絡;齒已槁,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨厥亦然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>掌中熱者,腹中熱;掌中寒者,腹中寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>魚上白肉有青血脈者,胃中有寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中熱消癉則便寒,寒中之屬則便熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中熱,則消谷,令人懸心善飢,臍以下皮熱;腸中熱,則出黃如糜,臍以下皮寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中寒,則腹脹;腸中寒,則腸鳴飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中寒,腸中熱,則脹而且泄;胃中熱,腸中寒,則疾飢,小腹痛脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血氣者,喜溫而惡寒,寒則泣而不流,溫則消而去之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>小骨弱肉者,善病寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不遠熱則熱至,不遠寒則寒至。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒至則堅痞腹滿,痛急下利之病生矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱至則身熱,吐下霍亂,癰疽瘡瘍,瞀鬱注下, 腫脹,嘔鼽衄頭痛,骨節變肉痛,血溢血泄,淋 之病生矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>診寒熱,赤脈上下至瞳子,見一脈一歲死,見一脈半一歲半死,見二脈二歲死,見二脈半二歲半死,見三脈三歲死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人之病,同時而傷,其身多熱者易已,多寒者難已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人傷於寒而傳為熱何也?岐伯曰︰夫寒盛則生熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見針刺類三十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣盛身寒,得之傷寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣虛身熱,得之傷暑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人一呼脈三動,一吸脈三動而躁,尺熱曰病溫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>尺膚熱甚、脈盛躁者,病溫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>疫癘有五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治二十。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>運氣四十一、四十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸熱病死生之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>犯賊風虛邪者陽受之,陽受之則入六腑,入六腑則身熱不時臥,上為喘呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陽臟獨至,厥喘虛氣逆,是陰不足陽有餘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陰所謂上走心為噫者,陰盛而上走於陽明,陽明絡屬心,故曰上走心為噫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂食則嘔者,物盛滿而上溢,故嘔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陰所謂嘔咳上氣喘者,陰氣在下,陽氣在上,諸陽氣浮,無所依從,故嘔咳上氣喘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽之病發心脾,其傳為息賁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陽發病,少氣善咳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽一陰發病,主驚駭背痛,善噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陰病,舌本強,食則嘔,胃脘痛,腹脹善噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足厥陰肝所生病者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胸滿嘔逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陰,厥氣上逆則霍亂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明厥則喘而惋,惋則惡人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰或喘而死者,或喘而生者,何也?岐伯曰︰厥逆連臟則死,連經則生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃為氣逆為噦為恐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>今有故寒氣與新穀氣,俱還入於胃,新故相亂,真邪相攻,氣並相逆,復出於胃,故為噦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氣客於胃,厥逆從下上散,復出於胃,故為噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺主為噦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氣客於腸胃,厥逆上出,故痛而嘔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類六十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈小甚為善噦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈滑甚為息賁上氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈緩甚為善嘔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微緩為洞,洞者食不化,下嗌還出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈若搏,因血在脅下,令人喘逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎者水臟,主津液,主臥與喘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>咳嗽煩冤者,是腎氣之逆也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>喘咳者,是水氣並陽明也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心痺者,脈不通,煩則心下鼓,暴上氣而喘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>嗌乾善噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>膽液泄則口苦,胃氣逆則嘔苦,故曰嘔膽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>咳嗽上氣,厥在胸中,過在手陽明、太陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋脈不及則令人喘,呼吸少氣而咳,上氣見血,下聞病音。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞則喘息汗出,外內皆越,故氣耗矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>噦,以草刺鼻嚏,嚏而已;無息而疾迎引之,立已;大驚之,亦可已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病深者,其聲噦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺中心,一日死,其動為噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺中肺,三日死,其動為咳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺中膽,一日半死,其動為嘔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺缺盆中,內陷氣泄,令人喘咳逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺六十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>若有七診之病,其脈候亦敗者死矣,必發噦噫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陰終者,善噫善嘔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病九十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰少陰何以主腎?腎何以主水?岐伯曰︰腎者至陰也,至陰者盛水也,肺者太陰也,少陰者冬脈也,故其本在腎,其末在肺,皆聚水也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎者胃之關也,關門不利,故聚水而從其類也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎者牝臟也,地氣上者屬於腎,而生水液也,故曰至陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故水病下為 腫大腹,上為喘呼不得臥者,標本俱病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見針刺類三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸有水氣者,微腫先見於目下也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水者陰也,目下亦陰也,腹者至陰之所居,故水在腹者,必使目下腫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸水病者,故不得臥,臥則驚,驚則咳甚也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天寒則腠理閉,氣濕不行,水下留於膀胱,則為溺與氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽氣道不通,四海閉塞,三焦不瀉,津液不化,留於下焦,不得滲膀胱,則下焦脹,水溢則為水脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明所謂上喘而為水者,陰氣下而復上,上則邪客於臟腑間,故為水也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂胸痛少氣者,水氣在臟腑也,水者陰氣也,陰氣在中,故胸痛少氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陰所謂病脹者,太陰子也,十一月萬物氣皆藏於中,故曰病脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>目窠上微癰,如新臥起狀,其頸脈動,時咳,按其手足上 而不起者,風水膚脹也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十八。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>疾病五十七略同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>本之於腎,名曰風水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎肝並沉為石水,並浮為風水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺移寒於腎,為涌水,涌水者,按腹不堅,水氣客於大腸,疾行則鳴濯濯如囊裹漿,水之病也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝滿腎滿肺滿皆實,即為腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺之雍,喘而兩 滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝雍,兩 滿,臥則驚,不得小便。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎雍, 下至少腹滿,脛有大小,髀 大,跛易偏枯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎氣實則脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>志有餘則腹脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陰,虛則鼓脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃病則大腹水腫,膝臏腫痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中寒則脹滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈軟而散、色澤者,當病溢飲,溢飲者渴暴多飲,而易入肌皮腸胃之外也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈實則脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中滿者,瀉之於內。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水俞五十七穴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三焦病者,腹氣滿,小腹尤堅,不得小便,窘急,溢則水,留即為脹,候在足太陽之外大絡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>下焦溢為水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>濁氣在上,則生 脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不得臥、臥則喘者,是水氣之客也,夫水者循津液而流也,腎者水臟,主津液,主臥與喘也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽結斜,多陰少陽曰石水,少腹腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰結謂之水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微大為石水,起臍已下至小腹 然,上至胃脘,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>因於氣為腫,四維相代,陽氣乃竭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲食不節、起居不時者陰受之,陰受之則入五臟,入五臟則 滿閉塞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其有不從毫毛生,而五臟陽已竭也,津液充郭,其魄獨居,孤精於內,氣耗於外,形不可與衣相保,此四極急而動中,是氣拒於內,而形施於外。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛而緊曰脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>北方者,其民樂野處而乳食,臟寒生滿病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治類九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>適寒涼者脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>下牙車為腹滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>男子如蠱,女子如 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病痛者陰也,痛而以手按之不得者陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痒者陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見針刺類五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛者,寒氣多也,有寒故痛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>實者外堅充滿,不可按之,按之則痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者聶辟氣不足,按之則氣足以溫之,故快然而不痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病熱而有所痛者何也?(疾病四十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣傷痛,形傷腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故先痛而後腫者,氣傷形也;先腫而後痛者,形傷氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天暑衣濃則腠理開,故汗出;寒留於分肉之間,聚沫則為痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈中手短者,曰頭痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中手長者,曰足脛痛;中手促上擊者,曰肩背痛;寸口脈沉而弱,曰寒熱及疝瘕少腹痛;沉而橫,曰腹中有橫積痛;脈急者,曰疝瘕少腹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈微急為心痛引背,食不下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸細而沉者皆在陰,則為骨痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按之至骨,脈氣少者,腰脊痛而身有痺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>新積痛可移者,易已也;積不痛,難已也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>真心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸經腰痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸痛痒瘡,皆屬於心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>木鬱之發,民病胃脘當心而痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土鬱之發則心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金鬱之發,心脅滿引小腹,暴痛不可反側。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水鬱之發,民病寒客心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火鬱之發,民病骨痛,腹中暴痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>積之始生,得寒乃生,厥乃成積也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氣上入於腸胃則 脹, 脹則腸外之汁沫迫聚不得散,日以成積。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>推而外之,內而不外,有心腹積也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈微緩為伏梁,在心下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈微急為肥氣,在脅下若覆杯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微急為奔豚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>赤脈之至也,喘而堅,診曰有積氣在中,時害於食,名曰心痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>白脈之至也,喘而浮,上虛下實,驚,有積氣在胸中,喘而虛,名曰肺痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>青脈之至也,長而左右彈,有積氣在心下支 ,名曰肝痺,得之寒濕,與疝同法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃脈之至也,大而虛,有積氣在腹中,有厥氣,名曰厥疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>黑脈之至也,上堅而大,有積氣在小腹與陰,名曰腎痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微急為沉厥奔豚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈沉而橫,曰脅下有積,腹中有橫積痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈小急,肝脈小急,心脈小急,不鼓皆為瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽急為瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛喘數絕者,則病在中;結而橫,有積矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>手少陰之筋病內急,心承伏梁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>頰下逆顴為大瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>小腸移熱於大腸,為 瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>任脈為病,女子帶下瘕聚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>積痛可移者,易已也;積不痛,難已也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>有故無殞,亦無殞也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大積大聚,其可犯也,衰其大半而止,過者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪入於陽則狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽重脫者易狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰不勝其陽,則脈流薄疾,並乃狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血並於陰,氣並於陽,故為驚狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈滿大,肝脈小急,癇 筋攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈騖暴,有所驚駭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎肝並小弦欲驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰急為癇厥,二陽急為驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈至如數,使人暴驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈緩甚為狂笑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈急甚為癲疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈急甚為骨癲疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝悲哀動中則傷魂,魂傷則狂忘不精。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺喜樂無極則傷魄,魄傷則狂,狂者意不存人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陽所謂甚則狂巔疾者,陽盡在上而陰氣從下,下虛上實,故狂巔疾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病至則欲乘高而歌,棄衣而走者,陰陽復爭,而外並於陽,故使之棄衣而走也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺灸癲狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>癲疾者,疾發如狂者,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在諸陽脈,且寒且熱,諸分且寒且熱,名曰狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病初發,歲一發不治,月一發不治,月四五發名曰癲病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>石藥發 ,芳草發狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>石之則陽氣虛,虛則狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽之病發心脾,其傳為風消。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陽發病,其傳為隔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽結謂之消。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽結謂之隔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心移寒於肺,肺消,肺消者飲一溲二,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心移熱於肺,傳為膈消。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大腸移熱於胃,善食而瘦,又謂之食亦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃移熱於膽,亦曰食亦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈微小為消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微小為消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈微小為消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈微急為膈中,食飲入而還出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈微小為消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微小為消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟皆柔弱者,善病消癉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟脆者,皆善病消癉易傷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中熱消癉則便寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中熱則消谷,令人懸心善飢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>癉成為消中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝傳之脾,病名曰脾風發癉,腹中熱煩心,出黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>身痛而色微黃,齒垢黃,爪甲上黃,黃膽也,安臥小便黃赤,脈小而寒者不嗜食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬傷於寒,春生癉熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎所生病為黃膽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡治消癉,肥貴人則高梁之疾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>隔則閉絕,上下不通,則暴憂之病也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈沉鼓澀,胃外鼓大,心脈小堅急,皆膈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃風之狀,頸多汗惡風,食飲不下,膈塞不通。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣為上膈者,食飲入而還出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蟲為下膈,下膈者,食 時乃出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰搏陽別,謂之有子。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見脈色類二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>婦人手少陰脈動甚者,妊子也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>有子無子,男盡七七,女盡八八。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>督脈生病,女子不孕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰婦人重身,毒之何如?岐伯曰︰有故無殞,亦無殞也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥逆者,寒濕之起也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見脈色類三十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥則目無所見。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫人厥則陽氣並於上,陰氣並於下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽並於上,則火獨光也;陰並於下,則足寒,足寒則脹也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血之與氣並走於上,則為大厥,厥則暴死,氣復反則生,不反則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈至如喘,名曰暴厥,暴厥者不知與人言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>內奪而厥,則為喑俳,此腎虛也,少陰不至者,厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝氣當治而未得,故善怒,善怒者名曰煎厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣者,煩勞則張,精絕,辟積於夏,使人煎厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣者,大怒則形氣絕,而血菀於上,使人薄厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽為病發寒熱,及為痿厥 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽一陰發病,主驚駭背痛,善噫善欠,名曰風厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈俱沉細數者,少陰厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎氣虛則厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>志不足則厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>衝脈並少陰之經,故別絡結則跗上不動,不動則厥,厥則寒矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣逆者足寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>下氣不足,則乃為痿厥心 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五絡俱竭,令人身脈皆動而形無知也,其狀若尸,或曰尸厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風逆,暴四肢腫,身漯漯,唏然時寒,飢則煩,飽則善變。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥逆為病也,足暴 ,胸若將裂,腸若將以刀切之,煩而不能食,脈大小皆澀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥逆,腹脹滿腸鳴,胸滿不得息。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸厥之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>一上不下,寒厥到膝,少者秋冬死,老者秋冬生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥在於足,宗氣不下,脈中之血,凝而留止,弗之火調,弗能取之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明在泉,主勝則腰重腹痛,少腹生寒,下為 溏,則寒厥於腸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明厥則喘而惋,惋則惡人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥逆連臟則死,連經則生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>臥出而風吹之,血凝於膚者為痺,凝於脈者為泣,凝於足者為厥,此三者,血行而不得反其空,故為痺厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪入於陰則痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>八風傷人,內舍於骨解腰脊節腠理之間,為深痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在陽者命曰風,病在陰者命曰痺,陰陽俱病命曰風痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰痺者按之不得,腰脊頭項痛,時眩,大便難,陰氣不用,飢不欲食,咳唾則有血,心如懸,病本於腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十五太陰司天。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又針刺二十五略同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>粗理而肉不堅者,善病痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒痺之為病也,留而不去,時痛而皮不仁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>是人多痺氣也,陽氣少,陰氣多,故身寒如從水中出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>積寒留舍,榮衛不居,卷肉縮筋,肋肘不得伸,內為骨痺,外為不仁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>一呼脈三動,一吸脈三動,脈澀曰痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在筋,筋攣節痛,不可以行,名曰筋痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在肌膚,肌膚盡痛,名曰肌痺,傷於寒濕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在骨,骨重不可舉,骨髓酸痛,寒氣至,名曰骨痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風寒入舍於肺,名曰肺痺,發咳上氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺即傳而行之肝,病名曰肝痺,一名曰厥,脅痛出食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>按之至骨,脈氣少者,腰脊痛而身有痺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥陰之復,甚則入脾,食痺而吐。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈軟而散者,當病食痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾曰厥疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>南方者,其民嗜酸而食 ,其病攣痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中央者,其民食雜而不勞,故其病多痿厥寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治類九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈微大為心痺引背。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微緩為痿 偏風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微大為肺痺,引胸背。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈微大為肝痺,陰縮,咳引小腹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈緩甚為痿厥;微緩為風痿,四肢不用,心慧然若無病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微急為沉厥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>微滑為骨痿,坐不能起,起則目無所見。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>精傷則骨 痿厥,精時自下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>濕熱不攘,大筋 短,小筋弛長, 短為拘,弛長為痿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明為闔,闔折則氣無所止息而痿疾起矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽之汗,以天地之雨名之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見陰陽類四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣有餘為身熱無汗,陰氣有餘為多汗身寒,陰陽有餘則無汗而寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽加於陰謂之汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽勝則身熱,腠理閉,喘粗,汗不出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰勝則身寒汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰虛者陽必湊之,故少氣時熱而汗出也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>津脫者,腠理開,汗大泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血之與氣,異名同類焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故奪血者無汗,奪汗者無血,故人有兩死而無兩生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風從外入,令人振寒汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>暑當與汗皆出,勿止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏暑汗不出者,秋成風瘧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>因於暑,汗,煩則喘滿,靜則多言,體若燔炭,汗出而散。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗出偏沮,使人偏枯,汗出見濕,乃生痤痱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞汗當風,寒薄為 ,鬱乃痤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>魄汗未盡,形弱而氣爍,穴俞以閉,發為風瘧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>魄汗未藏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>驚而奪精,汗出於心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>持重遠行,汗出於腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>疾走恐懼,汗出於肝,搖體勞苦,汗出於脾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲食飽甚,汗出於胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>醉飽行房,汗出於脾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣四十四。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>疾病五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>勇而勞甚則腎汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂玄府者,汗空也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肉不堅,腠理疏,則善病風厥漉汁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>炅則腠理開,榮衛通,汗大泄,故氣泄矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞則喘息汗出,外內皆越,故氣耗矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人所以汗出者,皆生於谷,谷生於精,今邪氣交爭於骨肉而得汗者,是邪卻而精勝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復熱者邪氣也,汗者精氣也,今汗出而輒復熱者,是邪勝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗出而脈尚躁者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其多汗而濡者,此其逢濕甚也,陽氣少,陰氣盛,兩氣相感,故汗出而濡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈軟而散者,當病灌汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>尺澀脈滑,謂之多汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈緩甚為多汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病而汗且出,及脈順可汗者,取之魚際、太淵、大都、太白,瀉之則熱去,補之則汗出,汗出太甚,取內踝上橫脈以止之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十)。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臂太陰可汗出,足陽明可汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故取陰而汗出甚者,止之於陽;取陽而汗出甚者,止之於陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺病者,背痛汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎病者,汗出憎風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>平旦陰盡,陽氣出於目,目張則氣上行於頭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夜行於陰,而復合於目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見經絡類二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣盡,陰氣盛,則目瞑;陰氣盡而陽氣盛,則寤矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰蹺陽蹺,陰陽相交,交於目銳 ,陽氣盛則 目,陰氣盛則瞑目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>老人之不夜瞑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>少壯之人不晝瞑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不能正偃者,胃中不和也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸水病者,故不得臥,臥則驚,驚則咳甚也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水病下為附腫大腹,上為喘呼不得臥者,標本俱病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>任脈為病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>男子內結七疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>督脈生病,從少腹上沖心而痛,不得前後,為沖疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見經絡類二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪客於足厥陰之絡,令人卒疝暴痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝所生病,為狐疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足厥陰病,丈夫 疝,婦人少腹腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥陰所謂 疝,婦人少腹腫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰亦盛而脈脹不通,故曰 癃疝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足厥陰,氣逆則睪腫卒疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽為病發寒熱,其傳為 疝,(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足陽明之筋病, 疝腹筋急。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾傳之腎,病名曰疝瘕,少腹冤熱而痛,出白,一名曰蠱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎下則腰尻痛,不可以俯仰,為狐疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在少腹,腹痛不得大小便,病名曰疝,得之寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈沉而弱,疝瘕少腹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈急者,疝瘕少腹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>診得心脈而急,病名心疝,少腹當有形也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈微滑為心疝,引臍小腹鳴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈滑甚為 疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈微大為疝氣,滑甚為 癃,澀甚為腸 ,微澀為內 ,多下膿血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈滑甚為癃 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>青脈之至也,長而左右彈,有積氣在心下支 ,名曰肝痺,得之寒濕,與疝同法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃脈之至也,大而虛,有積氣在腹中,有厥氣,名曰厥疝,女子同法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈大急沉,肝脈大急沉,皆為疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈搏滑急為心疝,肺脈沉搏為肺疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰急為疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明司天,丈夫 疝,婦人少腹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明之勝,外發 疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陰在泉,主勝甚則為疝,(運氣三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲太陽在泉,民病少腹控睪,引腰脊,上沖心痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陽之復,少腹控睪,引腰脊,上沖心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>小腹控睪,引腰脊,上沖心,邪在小腸者,連睪系,屬於脊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>小腸病者,小腹痛,腰脊控睪而痛,時窘之後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>食飲不節、起居不時者,陰受之,陰受之則入五臟,入五臟則 滿閉塞,下為飧泄,久為腸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎所生病為腸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風客淫氣,精乃亡,邪傷肝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因而飽食,筋脈橫解,腸 為痔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈外鼓沉為腸 ,久自已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈小緩為腸 ,易治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>督脈小搏沉為腸 下血,血溫身熱者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心肝 亦下血,二臟同病者可治,其脈小沉澀為腸 ,其身熱者死,熱見七日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大便赤瓣,飧泄脈小者,手足寒,難已;飧泄脈小,手足溫,泄易已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春傷於風,夏生後泄腸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎移熱於脾,傳為虛,腸 死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽虛,腸 死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛邪之中人也,留而不去,傳舍於腸胃,在腸胃之時,賁向腹脹,多寒則腸鳴飧泄食不化,多熱則溏出麋。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾虛則腹滿腸鳴,飧泄食不化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>清氣在下,則生飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春傷於風,夏生飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>數動一代者,病在陽之脈也,泄及便膿血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈血二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈小甚為泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈小甚為洞泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>尺寒脈細,謂之後泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈虛則泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>志有餘則腹脹飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>怒則氣逆,甚則嘔血及飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝所生病者,胸滿嘔逆飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>久風為飧泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>飧泄取三陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒入下焦,傳為濡泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十七太陽之勝。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腸溜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>泄而脈大,脫血而脈實,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>濕勝則濡泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸病水液,澄澈清冷,皆屬於寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>暴注下迫,皆屬於熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>並於陰,則上下無常,薄為腸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒至則堅痞腹滿,痛急下利之病生矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗出見濕,乃生痤痱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>高梁之變,足生大丁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勞汗當風,寒薄為 ,鬱乃痤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>營氣不從,逆於肉理,乃生癰腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見疾病類五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰與陽別,寒與熱爭,兩氣相搏,合為癰膿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺類二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽為病發寒熱,下為癰腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛邪之中人也,搏於脈中,則為血閉不通,則為癰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱勝其寒,則爛肉腐肌為膿,內傷骨,內傷骨為骨蝕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣中之,凝結日以易甚,連以聚居,為昔瘤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨與氣並,日以益大,則為骨疽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有熱則化為膿,無熱則為肉疽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六腑不和則留為癰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟身有五部︰伏兔一,腓二,背三,五臟之 四,項五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此五部有癰疽者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺之害,不中而去則致氣,致氣則生為癰疽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>東方之域,其民食魚而嗜鹹,其病皆為癰瘍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈微澀為鼠 ,在頸支腋之間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈大甚為內癰,善嘔衄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈澀甚為大癰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽厥逆,發腸癰不可治,驚者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲水不及,民病寒瘍流水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪溢氣壅,脈熱肉敗,榮衛不行,必將為膿,內銷骨髓,外破大 ,留於節湊,必將為敗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>之溫熱者瘡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂少針石者,非癰疽之謂也,癰疽不得頃時回。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>癰不知所。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>掖癰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>暴癰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風勝則動,熱勝則腫,燥勝則干,寒勝則浮,濕勝則濡瀉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見陰陽類一。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>運氣類二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏脈痺蹶,寒熱之交。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈孤為消氣,虛泄為奪血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>孤為逆,虛為從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大則病進。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中外病︰春脈如弦,其氣來實而強,此謂太過,病在外;其氣來不實而微,此謂不及,病在中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏脈如鉤,其氣來盛去亦盛,此謂太過,病在外;其氣來不盛去反盛,此謂不及,病在中,秋脈如浮,其氣來毛而中央堅、兩旁虛,此謂太過,病在外;其氣來毛而微,此謂不及,病在中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬脈如營,其氣來如彈石者,此謂太過,病在外;其去如數者,此謂不及,病在中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四時脾脈,其來如水之流者,此謂太過,病在外;如鳥之喙者,此謂不及,在病中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(俱脈色十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寸口脈沉而堅者,曰病在中;寸中脈浮而盛者,曰病在外。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈盛滑堅者,曰病在外;脈小實而堅者,病在內。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(俱脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在中脈虛,病在外脈澀堅者,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在中脈實堅,病在外脈不實堅者,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(俱脈色十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛喘數絕者,則病在中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在中而不實不堅,且聚且散。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>新久病︰脈小弱以澀,謂之久病;脈滑浮而疾者,謂之新病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>新病久病,毀傷脈色。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其久病者,病去而瘠,必養必和,待其來復。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>暴病︰太陽為開,開折則肉節瀆而暴病起矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>解 ︰冬脈太過則令人解 ,脊脈痛而少氣不欲言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>尺脈緩澀,謂之解 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足少陽之瘧,令人身體解 ,寒不甚,熱不甚,惡見人,見人心惕惕然,熱多汗出甚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺骨無傷髓,髓傷則銷鑠 酸,體解 然不去矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺六十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>食亦︰大腸移熱於胃,善食而瘦,又謂之食亦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃移熱於膽,亦曰食亦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>毀傷︰肝與腎脈並至,其色蒼赤,當病毀傷,不見血,已見血,濕若中水也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人有所墮墜,惡血留內,腹中滿脹,不得前後,先飲利藥,此上傷厥陰之脈,下傷少陰之絡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>痱︰痱之為病也,身無痛者,四肢不收。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>智亂不甚,其言微知,可治;甚則不能言,不可治也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大僂︰陽氣者,精則養神,柔則養筋,開闔不得,寒氣從之,乃生大僂,陷脈為 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>體重︰肝虛腎虛脾虛,皆令人體重煩冤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽所謂不可反側者,陰氣藏物也,物藏則不動,故不可反側也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>柔 ︰肺移熱於腎,傳為柔 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>譫妄︰厥陰厥逆,前閉譫言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽盛則使人妄言罵詈,不避親疏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>膈洞︰太陰為開,開折則倉廩無所輸膈洞,故開折者氣不足而生病也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈微緩為洞,洞者,食不化,下嗌還出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>重強︰脾脈不及,則令人九竅不通,名曰重強。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>蛟蛔︰心腸痛, 作痛,腫聚,往來上下行,痛有休止,腹熱喜渴涎出者,是蛟蛔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈微滑,為蟲毒蛔蠍腹熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>齲齒︰診齲齒痛,按其陽之來,有過者獨熱,在左左熱,在右右熱,在上上熱,在下下熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>手陽明實則齲聾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五運太過不及,下應民病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五運三氣之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天氣地氣製有所從之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六十年運氣政令之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五鬱之發為病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天地淫勝病治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六氣相勝病治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六氣之復病治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>客主勝而無復病治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>升降不前,氣變民病之異。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不遷正退位,氣變民病之異。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣四十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺治諸病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>得神者昌,失神者亡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見論治類十七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>運氣四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人以水穀為本,故人絕水穀則死,脈無胃氣亦死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人無胃氣曰逆,逆者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂陰者,真臟也,見則為敗,敗必死也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>別於陽者,知病處也;別於陰者,知死生之期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟,主藏精者也,不可傷,傷則失守而陰虛,陰虛則無氣,無氣則死矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心傷則神去,神去則死矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟已敗,其色必夭,夭必死矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>平人而氣勝形者壽;病而形肉脫、氣勝形者死,形勝氣者危矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大骨枯槁,大肉陷下,胸中氣滿,喘息不便,其氣動形,期六月死,真臟脈見,乃予之期日。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十七通章宜察。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形弱氣虛死;形氣有餘,脈氣不足死;脈氣有餘,形氣不足生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形盛脈細,少氣不足以息者危。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>形瘦脈大,胸中多氣者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>目內陷者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脫肉身不去者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陽氣絕者,其足不可屈伸,死必戴眼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒熱病者,以平旦死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱中及熱病者,以日中死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病風者,以日夕死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病水者,以夜半死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>形肉已脫,九候雖調,猶死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>皮膚著者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瞳子高者太陽不足,戴眼者太陽已絕,此決死生之要,不可不察也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色類二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽皆脫者,暴死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽如一者,病難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人生有兩死而無兩生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心怵惕思慮則傷神,毛悴色夭死於冬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾愁憂不解則傷意,毛悴色夭死於春。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝悲哀動中則傷魂,毛悴色夭死於秋。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺喜樂無極則傷魄,毛悴色夭死於夏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎盛怒不止則傷志,毛悴色夭死於季夏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽俱動,乍有形,乍無形,加以煩心,命曰陰勝其陽,此謂不表不裡,其形不久。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病七日八日,脈微小,病者溲血口中干,一日半而死,脈代者一日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病已得汗出,而脈尚躁,喘且復熱,勿刺膚,喘甚者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病七日八日,脈不躁,躁不散數,後三日中有汗,三日不汗四日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病不知所痛,耳聾不能自收,口乾,陽熱甚,陰頗有寒者,熱在髓,死不可治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病已得汗而脈尚躁盛,此陰脈之極也,死;其得汗而脈靜者生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病者,脈尚盛躁而不得汗者,此陽脈之極也,死;脈盛躁得汗靜者生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病不可刺者有九︰一曰,汗不出,大顴發赤,噦者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二曰,泄而腹滿甚者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三曰,目不明,熱不已者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四曰,老人嬰兒熱而腹滿者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五曰,汗不出,嘔下血者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六曰,舌本爛,熱不已者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七曰,咳而衄,汗不出,出不至足者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>八曰,髓熱者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>九曰,熱而痙者死,腰折螈 ,齒噤 也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱病脈靜,汗已出,脈盛躁,是一逆也;病泄,脈洪大,是二逆也;著痺不移, 肉破,身熱,脈偏絕,是三逆也;淫而奪形身熱,色夭然白,及後下血 ,血 篤重,是謂四逆也;寒熱奪形,脈堅搏,是謂五逆也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風熱而脈靜,泄而脫血脈實,病在中脈虛,病在外脈澀堅者,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>形氣相失,謂之難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈逆四時,為不可治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在中脈實堅,病在外脈不實堅者,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>色夭面脫不治,百日盡已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈短氣絕死,病溫虛甚死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>易,重陰死,重陽死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>死陰之屬,不過三日而死;生陽之屬,不過四日而已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂生陽死陰者,肝之心謂之生陽,心之肺謂之死陰,肺之腎謂之重陰,腎之脾謂之辟陰,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不治,法三月若六月,若三日若六日,傳五臟而當死,是順傳所勝之次。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰︰別於陽者,知病從來;別於陰者,知死生之期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中執法者,其病速而危;中行令者,其病徐而持;中貴人者,其病暴而死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>真頭痛,頭痛甚,腦盡痛,手足寒至節,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>嬰兒病,其頭毛皆逆上者必死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>壞腑無治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸經脈証死期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>真臟脈死期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽虛搏病候死期。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨寒熱者,齒已槁,死不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十一。)</STRONG>
頁:
[1]