【類經 卷三十 會通類 針灸362】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷三十 會通類 針灸362</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>故善用針者,從陰引陽,從陽引陰,以右治左,以左治右,以我知彼,以表知裡,以觀過與不及之理,見微則過,用之不殆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見論治類八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>是故刺法有全神養真之旨,亦法有修真之道,非治疾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至真之要,在乎天玄,神守天息,復入本元,命曰歸宗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣四十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰刺其諸陰陽奈何?岐伯曰︰按其寸口人迎,以調陰陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凝澀者,致氣以溫之,血和乃止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其結絡者,脈結血不行,決之乃行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰︰氣有餘於上者,導而下之;氣不足於上者,推而休之;其稽留不至者,因而迎之;必明於經隧,乃能持之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒與熱爭者,導而行之;其宛陳血不結者,則而予之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>必先明知二十五人,則血氣之所在,左右上下,刺約畢也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>隨日之長短,各以為紀而刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>謹候其時,病可與期,失時反候者,百病不治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰︰刺實者,刺其來也;刺虛者,刺其去也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此言氣存亡之時,以候虛實而刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是謂逢時。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在於三陽,必候其氣在於陽而刺之;病在於三陰,必候其氣在陰分而刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>清者其氣滑,濁者其氣澀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故刺陰者,深而留之;刺陽者,淺而疾之;清濁相干者,以數調之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病有標本,刺有逆從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺之方,必別陰陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故知逆與從,正行無問,知標本者,萬舉萬當,不知標本,是謂妄行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(標本四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺急者,深內而久留之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺緩者,淺內而疾發針,以去其熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺大者,微瀉其氣,無出其血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺滑者,疾發針而淺內之,以瀉其陽氣而去其熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺澀者,必中其脈,隨其逆順而久留之,必先按而循之,已發針,疾按其 ,無令其血出,以和其脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸小者,陰陽形氣俱不足,勿取以針,而調以甘藥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺之法,必先本於神。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是故用針者,察觀病患之態,以知精神魂魄之存亡得失之意,五者以傷,針不可以治之也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病之起始也,可刺而已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>經病者治其經,孫絡病者治其孫絡血,血病身有痛者治其經絡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病者在奇邪,奇邪之脈則繆刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>留瘦不移,節而刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上實下虛,切而從之,索其結絡脈,刺出其血,以見通之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟者,故得六腑與為表裡,經絡支節,各生虛實,其病所居,隨而調之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病在脈,調之血;病在血,調之絡;病在氣,調之衛;病在肉,調之分肉;病在筋,調之筋;病在骨,調之骨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>燔針劫刺其下及與急者;病在骨, 針藥熨;病不知所痛,兩蹺為上;身形有痛,九候莫病,則繆刺之;痛在於左而右脈病者,巨刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>必謹察其九候,針道備矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫實者,氣入也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者,氣出也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣實者,熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣虛者,寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>入實者,左手開針空也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>入虛者,左手閉針空也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉實者氣盛乃內針,針與氣俱內,以開其門如利其戶,針與氣俱出,精氣不傷,邪氣乃下,外門不閉,以出其疾,搖大其道如利其路,是謂大瀉,必切而出,大氣乃屈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰補虛奈何?岐伯曰︰持針勿置,以定其意,候呼內針,氣出針入,針空四塞,精無從去,方實而疾出針,氣入針出,熱不得還,閉塞其門,邪氣布散,精氣乃得存,動氣候時,近氣不失,遠氣乃來,是謂追之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>十二經病刺,盛則瀉之,虛則補之,熱則疾之,寒則留之,陷下則灸之,不盛不虛,以經取之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足少陰經病,灸則強食生肉,緩帶被發,大杖重履而步。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>有餘有五,不足有五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有餘瀉之,不足補之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>無損不足者,身羸瘦,無用 石也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無益其有餘者,腹中有形而泄之,泄之則精出而病獨擅中,故曰疹成也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>血氣有餘,肌肉堅致,故可苦以針。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>有病腎風者,虛不當刺,不當刺而刺,後五日其氣必至。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其小而短者少氣,甚者瀉之則悶,悶甚則仆不得言,悶則急坐之也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六經之厥,盛則瀉之,虛則補之,不盛不虛,以經取之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣滑即出疾,氣澀則出遲,氣悍則針小而入淺,氣澀則針大而入深,深則欲留,淺則欲疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>平治於權衡,去宛陳 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是以微動四極,溫衣,繆刺其處,以復其形。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>開鬼門,潔淨府,精以時服,五陽已布,疏滌五臟,故精自生,形自盛,骨肉相保,巨氣乃平。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陽臟獨至,厥喘虛氣逆,是陰不足、陽有餘也,表裡俱當瀉,取之下俞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明臟獨至,是陽氣重並也,當瀉陽補陰,取之下俞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽臟獨至,是厥氣也,蹺前卒大,取之下俞,少陽獨至者,一陽之過也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>太陰臟搏者,用心省真,五脈氣少,胃氣不平,三陰也,宜治其下俞,補陽瀉陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陽獨嘯,少陽厥也,陽並於上,四脈爭張,氣歸於腎,宜治其經絡,瀉陽補陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陰至,厥陰之治也,真虛 心,厥氣留薄,發為白汗,調食和藥,治在下俞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足陽明,五臟六腑之海也,其脈大血多,氣盛熱壯,刺此者不深弗散,不留不瀉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足陽明,刺深六分,留十呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陽深五分,留七呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足少陽深四分,留五呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陰深三分,留四呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足少陰深二分,留三呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足厥陰深一分,留二呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手之陰陽,其受氣之道近,其氣之來疾,其刺深者皆無過二分,其留皆無過一呼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其少長大小肥瘦,以心撩之,命曰法天之常。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>灸之亦然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>灸而過此者得惡火,則骨枯脈澀;刺而過此者,則脫氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺陽明出血氣,刺太陽出血惡氣,刺少陽出氣惡血,刺太陰出氣惡血,刺少陰出氣惡血,刺厥陰出血惡氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸刺絡脈者,必刺其結上,甚血者雖無結,急取之以瀉其邪而出其血,留之發為痺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡類六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>孫絡三百六十五穴會,亦以應一歲,以溢奇邪,以通榮衛,榮衛稽留,衛散榮溢,氣竭血著,外為發熱,內為少氣,疾瀉無怠,以通榮衛,見而瀉之,無問所會。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溪谷三百六十五穴會,亦應一歲,其小痺淫溢,循脈往來,微針所及,與法相同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>十五別絡病刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>十二原者,主治五臟六腑之有疾者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>病始手臂者,先取手陽明太陰而汗出;病始頭首者,先取項太陽而汗出;病始足脛者,先取足陽明而汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臂太陰可汗出,足陽明可汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故取陰而汗出甚者,止之於陽;取陽而汗出甚者,止之於陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺上關者, 不能欠;刺下關者,欠不能 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺犢鼻者,屈不能伸;刺兩關者,伸不能屈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺胸腹者,必以布HT 著之,乃從單布上刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟熱病死生刺法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟腑之咳,治之奈何?岐伯曰︰治臟者治其俞,治腑者治其合,浮腫者治其經。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫癰氣之息者,宜以針開除去之;夫氣盛血聚者,宜石而瀉之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸經瘧刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟背 ,灸之則可,刺之則不可。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣盛則瀉之,虛則補之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以火補者,毋吹其火,須自滅也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>絡滿經虛,灸陰刺陽;經滿絡虛,刺陰灸陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>緊則先刺而後灸之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陷下則徒灸之,陷下者,脈血結於中,中有著血,血寒,故宜灸之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>針所不為,灸之所宜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽皆虛,火自當之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經陷下者,火則當之,結絡堅緊,火所治之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不知所苦,兩蹺之下,男陰女陽,良工所禁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>正月二月三月,人氣在左,無刺左足之陽;四月五月六月,人氣在右,無刺右足之陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七月八月九月,人氣在右,無刺右足之陰;十月十一月十二月,人氣在左,無刺左足之陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡類三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大禁二十五,在天府下五寸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>無刺 之熱,無刺渾渾之脈,無刺漉漉之汗,故為其病逆未可治也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>先其時堅束其處,令邪氣不得入,陰氣不得出,審候見之在孫絡盛堅而血者皆取之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五逆,工不察此者而刺之,是謂逆治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類九十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸病以次相傳,如是者,皆有死期,不可刺也;間一臟及二三四臟者,乃可刺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病九十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸經根結病刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>十二經筋痺刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>口問十二邪之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽二十五人之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟腑諸脹針治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>周痺眾痺之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>升降不前,氣交有變,即成暴鬱,須窮刺法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>司天不遷正不退位之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣三十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>剛柔失守三年化疫之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣四十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>神失守位邪鬼外干之刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣四十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>形氣不足,病氣不足,此陰陽氣俱不足也,不可刺之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十六。)</STRONG>
頁:
[1]