【類經 卷二十九 會通類 經絡358】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷二十九 會通類 經絡358</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>人皮應天,人肉應地,人脈應人,人筋應時,人聲應音,人陰陽合氣應律,人齒面目應星,人出入應風,人九竅三百六十五絡應野。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(見針刺類三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天有宿度,地有經水,人有經脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>天地溫和,則經水安靜;天寒地凍,則經水凝泣;天暑地熱,則經水沸溢;卒風暴起,則經水波涌而隴起。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫邪之入於脈也,寒則血凝泣,暑則氣淖澤,虛邪因而入客,亦如經水之得風也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人有四經十二從。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四經應四時,十二從應十二月,十二月應十二脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>經脈十二者,以應十二月。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>十二月者,分為四時。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>身半以上,其氣三矣,天之分也,天氣主之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>身半以下,其氣三矣,地之分也,地氣主之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以名命氣,以氣命處,而言其病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>半,所謂天樞也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天樞之上,天氣主之;天樞之下,地氣主之;氣交之分,人氣從之,萬物由之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此之謂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>六經為川,腸胃為海,九竅為水注之氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>計人亦有三百六十五節,以為天地。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(運氣一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣九州九竅、五臟十二節,皆通乎天氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天不足西北,故西北方陰也,而人右耳目不如左明也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>地不滿東南,故東南方陽也,而人左手足不如右強也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陰陽三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上部天,兩額之動脈;上部地,兩頰之動脈;上部人,耳前之動脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中部天,手太陰也;中部地,手陽明也;中部人,手少陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下部天,足厥陰也;下部地,足少陰也;下部人,足太陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三部者,各有天,各有地,各有人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三而成天,三而成地,三而成人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三而三之,合則為九,九分為九野,九野為九藏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故神藏五,形藏四,合為九藏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽在頭,三陰在手。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>手之三陰,從臟走手;手之三陽,從手走頭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足之三陽,從頭走足;足之三陰,從足走腹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰氣從足上行至頭,而下行循臂至指端;陽氣從手上行至頭,而下行至足。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰陽病者上行極而下,陰病者下行極而上。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣起於足五趾之表,陰脈者集於足下而聚於足心,故陽氣勝則足下熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰氣起於五趾之裡,集於膝下而聚於膝上,故陰氣勝則從五指至膝上寒,其寒也不從外、皆從內也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>足三陽者下行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃者六腑之海,其氣亦下行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>四肢者諸陽之本也,陽盛則四肢實,實則能登高也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟者,所以藏精神血氣魂魄者也;六腑者,所以化水穀而行津液者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺合大腸,大腸者,皮其應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心合小腸,小腸者,脈其應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝合膽,膽者,筋其應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾合胃,胃者,肉其應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎合三焦膀胱,三焦膀胱者,腠理毫毛其應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺應皮,心應脈,脾應肉,肝應爪,腎應骨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈者血之府。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心者,五臟之專精也,目者其竅也,華色者其榮也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>積水者至陰也,至陰者腎之精也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水之精為志,火之精為神。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泣涕者腦也,腦者陰也,髓者骨之充也,故腦滲為涕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>志者骨之主也,是以水流而涕從之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明者,十二經脈之長也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明者,胃脈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明主肉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃之大絡,名曰虛裡,貫膈絡肺,出於左乳下,其動應衣,脈宗氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明者,五臟六腑之海,主潤宗筋,宗筋主束骨而利機關也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衝脈者,經脈之海也,主滲灌溪谷,與陽明合於宗筋,陰陽總宗筋之會,會於氣街,而陽明為之長,皆屬於帶脈,而絡於督脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故陽明虛則宗筋縱,帶脈引不,故足痿不用也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃者,水穀之海,六腑之大源也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五味入口,藏於胃以養五臟氣,氣口亦太陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是以五臟六腑之氣味,皆出於胃,變見於氣口。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾與胃以膜相連耳,而能為之行其津液何也?岐伯曰︰足太陰者三陰也,其脈貫胃屬脾絡嗌,故太陰為之行氣於三陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明者表也,五臟六腑之海也,亦為之行氣於三陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟腑各因其經而受氣於陽明,故為胃行其津液。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人之所受氣者,谷也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>谷之所注者,胃也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃者,水穀氣血之海也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>海之所行雲氣者,天下也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃之所出氣血者,經隧也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經隧者,五臟六腑之大絡也,迎而奪之而已矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺六十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟者皆稟氣於胃,胃者五臟之本也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟氣者,不能自致於手太陰,必因於胃氣,乃至於手太陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色二十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>四肢皆稟氣於胃,而不得至經,必因於脾,乃得稟也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝開竅於目,心開竅於耳,脾開竅於口,肺開竅於鼻,腎開竅於二陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人臥血歸於肝,肝受血而能視,足受血而能步,掌受血而能握,指受血而能攝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣積於胃,以通營衛,各行其道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>宗氣流於海,其下者注於氣街,其上者走於息道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥在於足,宗氣不下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>營者,水穀之精氣也,和調於五臟,洒陳於六腑,乃能入於脈也,故循脈上下,貫五臟,絡六腑也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衛者,水穀之悍氣也,其氣 疾滑利,不能入於脈也,故循皮膚之中,分肉之間,熏於肓膜,散於胸腹,逆其氣則病,從其氣則愈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其浮氣之不循經者為衛氣,其精氣之行於經者為營氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五穀入於胃也,其糟粕、津液、宗氣分為三隧,故宗氣積於胸中,出於喉嚨,以貫心脈,而行呼吸焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>營氣者,泌其津液,注之於脈,化以為血,以榮四末,內注五臟六腑,以應刻數焉;衛氣者,出其悍氣之 疾,而先行於四末分肉皮膚之間而不休者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>晝日行於陽,夜行於陰,常從足少陰之分間,行於五臟六腑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>衛氣者,晝日行於陽,夜行於陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風府無常,衛氣之所應,必開其腠理,氣之所舍節,則其府也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病四十九。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又義同四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人之血氣精神者,所以奉生而周於性命者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經脈者,所以行血氣而營陰陽,濡筋骨,利關節者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衛氣者,所以溫分肉,充皮膚,肥腠理,司開闔者也;志意者,所以御精神,收魂魄,適寒溫,和喜怒者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>密理濃皮者,三焦膀胱濃;粗理薄皮者,三焦膀胱薄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>四肢八溪之朝夕也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人有大谷十二分,小溪三百五十四名,少十二俞,此皆衛氣之所留止,邪氣之所客也,針石緣而去之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上焦開發,宣五穀味,熏膚充身澤毛,若霧露之溉,是謂氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中焦受氣取汁,變化而赤,是謂血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽受氣於上焦,以溫皮膚分肉之間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腸胃受谷,上焦出氣,以溫分肉,而養骨節,通腠理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中焦出氣如露,上注溪谷而滲孫脈,津液和調,變化而赤為血,血和則孫脈先滿溢,乃注於絡脈,皆盈,乃注於經脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病八十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水穀皆入於口,津液各走其道。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故三焦出氣,以溫肌肉,充皮膚,為其津;其流而不行者,為液。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五穀之精液和合而為膏者,內滲入於骨空,補益腦髓,而下流於陰股。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>衝脈起於關元,隨腹直上。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>衝脈任脈皆起於胞中,上循背裡,為經絡之海。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其浮而外者,循腹右上行,會於咽喉,別而絡唇口。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>入脊內,注於伏沖之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類四十九。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《瘧論》作伏膂之脈,詳四十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>傳舍於伏沖之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰少陰之脈獨下行何也?岐伯曰︰不然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫衝脈者,五臟六腑之海也,五臟六腑皆稟焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其上者,出於頏顙,滲諸陽,灌諸精;其下者,注少陰之大絡,出於氣街,循陰股內廉,入 中,伏行 骨內,下至內踝之後屬而別;其下者,並於少陰之經,滲三陰;其前者,伏行出跗屬,下循跗入大指間,滲諸絡而溫肌肉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故別絡結則跗上不動,不動則厥,厥則寒矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少陽屬腎,腎上連肺,故將兩臟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰手太陰之脈獨無 何也?岐伯曰︰少陰,心脈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心者,五臟六腑之大主也,精神之所舍也,其臟堅固,邪弗能容也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>容之則心傷,心傷則神去,神去則死矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故諸邪之在於心者,皆在於心之包絡,包絡者心主之脈也,故獨無焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰少陰獨無 者不病乎?岐伯曰︰其外經病而臟不病,故獨取其經於掌後銳骨之端。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其餘脈出入屈折,其行之徐疾,皆如手少陰心主之脈行也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽明者常動,巨陽少陽不動,不動而動大疾,此其候也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>巨陽者,諸陽之屬也,故為諸陽主氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類三十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫胸腹,臟腑之郭也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>膻中者,心主之宮城也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃者,大倉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>咽喉小腸者,傳送也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃之五竅者,閭裡門戶也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>廉泉玉英者,津液之道也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>身形支節者,臟腑之蓋也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>頭者精明之府;背者胸中之府;腰者腎之府;膝者筋之府;骨者髓之府。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病九十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腦、髓、骨、脈、膽、女子胞,此六者地氣之所生也,皆藏於陰而象於地,故藏而不瀉,名曰奇恆之府。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫胃、大腸、小腸、三焦、膀胱,此五者天氣之所生也,其氣象天,故瀉而不藏,此受五臟濁氣,名曰傳化之府。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>首面耐寒,因於氣聚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(藏象二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>明堂者鼻也,闕者眉間也,庭者顏也,蕃者頰側也,蔽者耳門也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>目者,宗脈之所聚也,上液之道也;口鼻者,氣之門戶也;耳者,宗脈之所聚也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟六腑之津液,盡上滲於目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>精明者,所以視萬物,別黑白,審長短。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以長為短,以白為黑,如是則精衰矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>命門者目也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>鼻者肺之官也,目者肝之官也,口唇者脾之官也,舌者心之官也,耳者腎之官也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以官何候?以候五臟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>切脈動靜而視精明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以察其目者,五臟使五色循明,循明則聲章,聲章者,則言聲與平生異也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>目下亦陰也,腹者至陰之所居。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>目 外決於面者為銳 ,在內近鼻者為內 ,上為外 ,下為內 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>眉本。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>液者所以灌精濡空竅者也,故上液之道開則泣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>臂陽明有入 遍齒者,名曰大迎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陽有入 遍齒者,名曰角孫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足陽明有挾鼻入面者,名曰懸顱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>足太陽有通項入於腦者,正屬目本,名曰眼系,頭目苦痛取之,在項中兩筋間,入腦乃別。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰蹺陽蹺,陰陽相交,陽入陰,陰出陽,交於目銳 ,陽氣盛則 目,陰氣盛則瞑目。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>喉主天氣,咽主地氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>咽喉者,水穀之道也;喉嚨者,氣之所以上下者也;會厭者,音聲之戶也;口唇者,音聲之扇也;舌者,音聲之機也;懸雍垂者,音聲之關也;頏顙者,分氣之所泄也;橫骨者,神氣所使,主發舌者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>漸者上俠頤也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上紀者胃脘也,下紀者關元也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>膈肓之上,中有父母,七節之旁,中有小心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺六十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肓之原在臍下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陷於肉肓而中氣穴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肉之大會為谷,肉之小會為溪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>經脈十二,絡脈三百六十五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(論治十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫十二經脈者,皆絡三百六十五節,節有病必被經脈,經脈之病皆有虛實,何以合之?(疾病二十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>視其經脈之在於身也,其見浮而堅、其見明而大者多血,細而沉者多氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽絡傷則血外溢,陰絡傷則血內溢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>內溢於經,外注於絡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>經有常色而絡無常變也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰絡之色應其經,陽絡之色變無常,隨四時而行也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(脈色三十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡五十七穴者,皆臟之陰絡,水之所客也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>節之交三百六十五會者,絡脈之滲灌諸節者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>節之交,三百六十五會。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂節者,神氣之所游行出入也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>粗理而皮不致者,腠理疏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>薄皮膚而目堅固以深者,長沖直陽,(《論勇篇》沖作衡。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其心剛,剛則多怒,怒則氣上逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>顴骨者,骨之本也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>顴大則骨大,顴小則骨小。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>臂薄者,其髓不滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病類七十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂玄府者,汗空也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十八。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>原獨不應五時,以經合之,以應其數,故六六三十六輸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣門乃閉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>運氣十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人有八虛,皆機關之室,真氣之所過,血絡之所游。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腰脊者,身之大關節也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肢脛者,人之管以趨翔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>莖垂者,身中之機,陰精之候,津液之道也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺三十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三結交者,陽明太陰也,臍下三寸關元也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>膀胱之胞薄以懦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(氣味三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞痺者,少腹膀胱,按之內痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>石瘕生於胞中,寒氣客於子門。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病五十七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞移熱於膀胱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>( 疾病四十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>人有重身,九月而喑,胞之絡脈絕也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞絡者系於腎,少陰之脈,貫腎系舌本,故不能言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十二。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胞脈者屬心而絡於胞中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>前陰者,宗筋之所聚,乃太陰陽明之所合也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病三十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>成骨在膝外廉之骨獨起者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>解脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>同陰之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽維之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衡絡之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>會陰之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>直陽之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飛陽之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昌陽之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>散脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肉裡之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒府在附膝外解營。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>取膝上外者使之拜,取足心者使之跪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃合於三裡,大腸合入於巨虛上廉,小腸合入於巨虛下廉,三焦合入於委陽,膀胱合入於委中央,膽合入於陽陵泉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺二十四。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此義與《本輸篇》大同,詳經絡十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>下三裡三寸為巨虛上廉,下上廉三寸為巨虛下廉,大腸屬上,小腸屬下,足陽明胃脈也,大腸小腸,皆屬於胃,是足陽明也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三焦下 ,出於委陽,並太陽之正,入絡膀胱,約下焦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂三裡者,下膝三寸也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂跗上者,舉膝分易見也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>巨虛者,蹺足 獨陷者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下廉者,陷下者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>膜原。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病六十六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>筋膜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病七十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>纓脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺五十五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《寒熱病篇》作嬰筋,針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>皮者道也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺四十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>四街。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十二、十三。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>四關。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(經絡十五。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>兩衛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(針刺七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟之道,皆出於經隧,以行血氣,血氣不和,百病乃變化而生,是故守經隧焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(疾病十八。)</STRONG>
頁:
[1]