【類經 卷二十五 運氣類 五運三氣之紀物生之應322】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷二十五 運氣類 五運三氣之紀物生之應322</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>(《素問‧五常政大論》) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝問曰︰太虛寥廓,五運回薄,衰盛不同,損益相從,願聞平氣何如而名?何如而紀也?(寥廓,玄遠也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>回,循環也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>薄,迫切也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此章詳明五運盛衰之有不同,而悉其平氣、不及、太過,三者之紀也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>岐伯對曰︰昭乎哉問也﹗木曰敷和,(木得其平,則敷布和氣以生萬物。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>火曰升明,(陽之性升,其德明顯。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>土曰備化,(土含萬物,無所不備。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土生萬物,無所不化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>金曰審平,(金主殺伐,和則清寧,故曰審平,無妄刑也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水曰靜順。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水體清靜,性柔而順。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰其不及奈何?岐伯曰︰木曰委和,(陽和委屈,發生少也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>火曰伏明,(陽德不彰,光明伏也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>土曰卑監,(氣陷不達,政屈不化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>金曰從革,(金性本剛,其不及則從火化而變革也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水曰涸流。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水氣不及,則源流乾涸也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰太過何謂?岐伯曰︰木曰發生,(木氣有餘,發生盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>火曰赫曦,(陽光炎盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>赫音黑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>曦音希。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>土曰敦阜,(敦,濃也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>阜,高也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土本高濃,此言其尤盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>金曰堅成,(金性堅剛,用能成物,其氣有餘,則堅成尤甚也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>水曰流衍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(衍,滿而溢也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰三氣之紀,願聞其候。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>岐伯曰︰悉乎哉問也﹗敷和之紀,木德周行,陽舒陰布,五化宣平。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此下詳言平運之紀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木之平運,是曰敷和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木德周行,則陽氣舒而陰氣布,故凡生長化收藏之五化,無不由此而宣行其和平之氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此論與《金匱真言論》《陰陽應象大論》《五營運大論》義通,所當參閱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱見藏象類四、五、六等章。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《新校正》云︰按王注太過不及,各紀年辰;惟平運不紀者,蓋平運之歲,不可以定紀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或者欲補注雲丁巳、丁亥、丁卯、壬寅、壬申歲者,是未達也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下仿此。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣端,(正而直也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其性隨,(柔和隨物也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用曲直,(曲直成材也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化生榮,(生氣榮茂也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其類草木,(凡長短堅脆,皆木類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政發散,(木主春,其氣上升,故政主發散。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其候溫和,(春之候也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令風,(木之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肝,(肝屬木也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝其畏清,(清者,金氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主目,(肝之竅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀麻,(麻之色蒼也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《金匱真言論》曰︰其穀麥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無麻。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果李,(味酸也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實核,(諸核皆屬木,其質強也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其應春,(木王之時也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲毛,(毛直如木,氣類同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜犬,(味酸也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《金匱真言論》曰︰其畜雞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無犬。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色蒼,(青翠色也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其養筋,(肝主筋也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病裡急支滿,(厥陰肝氣為病也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味酸,(酸為木化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其音角,(角音屬木,其聲在清濁之間。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物中堅,(象土中有木也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其數八。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(木之生數三,成數八也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>升明之紀,正陽而治,德施周普,五化均衡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(火之平運,是曰升明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火主南方,故曰正陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣無所不至,故曰周普。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五化義見前。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>均,等也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衡,平也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣高,(陽主升也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其性速,(火性急也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用燔灼,(燒灸也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化蕃茂,(長氣盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其類火,(諸火皆其類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政明曜,(陽之光也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其候炎暑,(火之候也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令熱,(火之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟心,(心屬火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>心其畏寒,(寒為水氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主舌,(心之宮也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀麥,(色赤也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《金匱真言論》︰火穀曰黍,木穀曰麥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又《藏氣法時論》亦言麥苦。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果杏,(味苦也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實絡,(實中之系,脈絡之類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其應夏,(火王之時也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲羽,(羽翔而升,屬乎火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜馬,(快健躁疾,得火性也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《金匱真言論》︰金畜曰馬,火畜曰羊。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色赤,(赤色屬火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其養血,(心主血也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病 螈,(火性動也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,如雲切。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味苦,(苦為火化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其音徵,(徵音屬火,其聲次清。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物脈,(脈之所至,即陽氣所及也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其數七。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(火之生數二,成數七。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>備化之紀,氣協天休,德流四政,五化齊修。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(土之平運,是曰備化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣協天休,順承天化而濟其美也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>德流四政,土德分助四方,以贊成金木水火之政也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故生長化收藏,鹹得其政而五者齊修矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣平,(土之氣象,平而濃也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其性順,(順萬物之性,而各成其化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用高下,(或高或下,皆其用也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化豐滿,(萬物成實,必賴乎土,故土曰充氣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其類土,(諸土皆其類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政安靜,(土濃而安靜,其政亦然。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其候溽蒸,(溽,濕也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蒸,熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>長夏之候也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令濕,(土之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟脾,(脾屬土也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾其畏風,(風者木氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主口,(脾之竅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀稷,(小米之粳者曰稷, 穀也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果棗,(味甘也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實肉,(土主肌肉也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其應長夏,(長夏者,六月也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土生於火,長在夏中,既長而王,故云長夏。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲 ,( ,赤體也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《禮記月令》亦曰︰其蟲 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>注曰︰人為蟲之長。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,郎朵切。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜牛,(其性和緩,其功稼穡,得土氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色黃,(黃屬土也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其養肉,(脾土所主也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病否,(脾之病也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味甘,(甘為土化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其音宮,(宮音屬土,其聲下而濁。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物膚,(即肌肉也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其數五。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(土之生數五,成數十。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>審平之紀,收而不爭,殺而無犯,五化宣明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金之平運,是曰審平。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金氣平則收而不爭,殺而無犯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>犯,謂殘害於物也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金氣清肅,故五化得之,皆以宣明。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣潔,(潔白瑩明,金之氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其性剛,(剛勁鋒利,金之性也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用散落,(散落萬物,金之用也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化堅斂,(收斂堅強,金之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其類金,(諸金皆其類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政勁肅,(急速而嚴,金之政也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其候清切,(秋之候也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令燥,(金之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肺,(肺屬金也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺其畏熱,(熱為火氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主鼻,(肺之竅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀稻,(色白也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果桃,(味辛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實殼,(凡物之皮殼皆堅,金剛居外也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其應秋,(金之王也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲介,(甲堅而固,得金氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜雞,(性好斗,故屬金。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《金匱真言論》︰木畜曰雞,金畜曰馬。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色白,(白色屬金也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其養皮毛,(肺金所主也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病咳,(肺金病也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味辛,(辛為金化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其音商,(商音屬金,其聲次濁。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物外堅,(殼之類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其數九。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金之生數四,成數九。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>靜順之紀,藏而勿害,治而善下,五化鹹整。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水之平運,是曰靜順。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水氣平則臟而勿害,治而善下矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>江海之所以為百穀王者,以其德全善下也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五化得水而後齊,故曰鹹整。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣明,(水為天一之氣,故外暗而內明。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其性下,(流濕就卑,水之性也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用沃衍,(沃,灌溉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>衍,溢滿也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沃音屋。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化凝堅,(臟氣布化,則萬物凝堅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其類水,(諸水皆其類也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政流演,(演,長流貌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>井泉不竭,川流不息,皆流演之義。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>演,衍同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其候凝肅,(冬之候也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令寒,(水之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟腎,(腎屬水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎其畏濕,(濕為土氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主二陰,(腎之竅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀豆,(菽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>穀色純黑,惟豆有之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果栗,(味鹹也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實濡,(實中津液也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其應冬,(水之王也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲鱗,(生於水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜彘,(豕也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色多黑,其性善下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>彘音治。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色黑,(黑色屬水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其養骨髓,(其氣深,腎水所主也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病厥,(陰氣之逆也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味鹹,(鹹為水化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其音羽,(羽音屬水,其聲高而清。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物濡,(濡,濕潤也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>濡音如。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其數六。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水之生數一,成數六。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故生而勿殺,長而勿罰,化而勿製,收而勿害,藏而勿抑,是謂平氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此總結上文平氣之五化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故木之生氣治令,則收氣不能縱其殺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火之長氣治令,則臟氣不能縱其罰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土之化氣治令,則生氣不能縱其製。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金之收氣治令,則長氣不能縱其害。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水之臟氣治令,則化氣不能縱其抑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此皆以天氣平,地氣正,五化之氣不相勝克,故皆曰平氣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>委和之紀,是謂勝生,(此下詳言不及之紀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木氣不及,是謂委和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡丁壬皆屬木運,而丁木陰柔,乃為不及。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故於六丁之歲,生氣不政,收氣勝之,是曰勝生。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>生氣不政,化氣乃揚,(木氣衰,土氣無製也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長氣自平,收令乃早,(火無所生,故長氣自平,木衰金勝,故收氣乃早。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>涼雨時降,風雲並興,(涼為金化,風為木化,雲雨皆為濕化,此以木不及,故兼土金之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>草木晚榮,蒼干凋落,(木不及,故草木晚榮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金勝之,故蒼干凋落。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>物秀而實,膚肉內充。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(生氣雖晚,化氣速成故也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣斂,其用聚,(木兼金也,收氣勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動 戾拘緩,( ,縮短也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>戾,斜曲也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>拘,拘急也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緩,不收也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>皆厥陰不及之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音軟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>戾音利。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其發驚駭,(風木氣衰,肝膽俱病也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肝,(木之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果棗李,(棗,土果也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>李當作桃,金果也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋木不及,則土金二果盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下不及五運皆同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實核殼,(核應木,殼應金,木衰金盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀稷稻,(土之稷,金之稻,木不及則二穀當成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味酸辛,(酸者衰,辛者勝,木兼金化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色白蒼,(白,金色。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蒼,木色。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>白盛於蒼也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜犬雞,(犬,木畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雞,金畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲毛介,(毛,木蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>介,金蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛衰同上。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主霧露淒滄,(金之勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其聲角商,(木從金也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病搖動注恐,(搖動者,筋之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>注恐者,肝膽之病。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從金化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此結上文木不及者,從金之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少角與判商同,(此總言六丁年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>角為木音,木不及故曰少角。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金乘之,故半與商金同其化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>判,半也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《新校正》云︰按火土金水之文,皆以判作少,則此當雲少角與少商同;然不雲少商者,蓋少角之運共有六年,而丁巳、丁亥,上角與正角同;丁卯、丁酉,上商與正商同;丁未、丁丑,上宮與正宮同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是六年者,各有所同,與火土金水之少運不同,故不雲同少商,只大約而言,以見半從商化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上角與正角同,(此丁巳、丁亥年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上見厥陰司天,是為上角。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲運不及而得司天之助,則得其敷和之平,故與正角同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上商與正商同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此丁卯、丁酉年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木運不及,則半兼金化,若遇陽明司天,金又有助,是以木運之紀,而得審平之化,故上商與正商同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病支廢癰腫瘡瘍,(木被金刑,經筋受病,風淫末疾,故為支廢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>支廢,則溪谷關節多有壅滯,而癰腫瘡瘍所由生也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其甘蟲,(味甘者易生蟲,金勝木而土無製也,此即《氣交變大論》蟲食甘黃之義。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪傷肝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(木氣不及,則邪傷在肝。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上宮與正宮同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此丁丑、丁未年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上宮者,太陰司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲木不及,則土得自專,又見濕土司天之助,是以木運之紀,而行備化之政,故上宮與正宮同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>蕭 肅殺,則炎赫沸騰,(此總言木運之勝復也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蕭 肅殺,金勝木也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>炎赫沸騰,火復金也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音瑟。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>眚於三,(勝復皆因於木,故災眚在三,東方震宮也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂復也,(此承上文言子為其母而報復也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>餘仿此。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主飛蠹蛆雉,(飛而蠹者,陰中之陽蟲也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蛆者蠅之子,蛆入灰中,蛻化為蠅,其性喜暖畏寒,火運之年尤多也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雉,火禽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡此皆火復之氣所化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃為雷霆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(雷之迅者曰霆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木鬱極而火達之,其氣則為雷霆,故易曰震為雷。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>伏明之紀,是謂勝長,(伏明之紀,火不及也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡戊癸皆屬火運,而癸以陰柔,乃為不及。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故於六癸之歲,長氣不宣,臟氣勝之,是謂勝長。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長氣不宣,臟氣反布,(火之長氣,不能宣化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水之臟氣,反布於時。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>收氣自政,化令乃衡,(金無所畏,故收氣自行其政。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土無所生,故化令惟衡平耳。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒清數舉,暑令乃薄,(陰盛陽衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>承化物生,生而不長,(物承土化而生者,以土無火生,雖生不長也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此即上文化令乃衡之義。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>成實而稚,遇化已老,(長氣不宣,故物之成實者惟稚而短,及遇土化之令,而氣已老矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣屈伏,蟄蟲早藏,(陽不施於物也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣鬱,(陽主升,不升則鬱矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用暴,(火性急,鬱而不伸,出必暴矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動彰伏變易,(彰者火之德,火不足則彰伏不常,而多變易矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其發痛,(寒勝之也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟心,(火氣通於心也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果栗桃,(栗,水果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>桃,金果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火不及,故二果成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實絡濡,(絡應火,濡應水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀豆稻,(豆,水穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稻,金穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二穀成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味苦鹹,(苦衰鹹勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色玄丹,(玄盛丹衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜 馬彘,(馬,火畜當衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>彘,水畜當王也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲羽鱗,(羽屬火,鱗屬水,有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主冰雪霜寒,(水反勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其聲徵羽,(火音從水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病昏惑悲忘,(火不足而心神潰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從水化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此結上文火不及者,從水化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少徵與少羽同,(此總言六癸年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>徵為火音,火不及,故云少徵。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水勝之,故與少羽同其化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上商與正商同,(癸卯、癸酉年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上見陽明司天,是為上商。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲火不及則金無所畏,又得燥金司天之助,是以火運之紀,而行審平之氣,故曰上商與正商同也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰少徵六年,癸丑、癸未上宮也,癸巳、癸亥上角也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此止言上商而不及宮角者,以火與土木無所克伐,而同歸少羽之化矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪傷心也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(火氣不及,故寒邪傷於心。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凝慘栗冽,則豪雨霖霪,(凝慘栗冽,水勝火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>豪雨霖淫,土復水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>眚於九,(勝復皆因於火,故災眚於九,南方離宮也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主驟注,雷霆震驚,(驟注,土復之變也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雷霆震驚,火鬱之達也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土火相協,故為是變。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉 淫雨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(沉 ,陰雲蔽日也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>淫,久雨也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此皆濕復之變。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音陰。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>卑監之紀,是謂減化,(卑監之紀,土氣不及也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡甲己皆屬土運,而己以陰柔,乃為不及。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故於六己之年,化氣不令,是謂減化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>化氣不令,生政獨彰,(土氣不足,木專其政也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長氣整,雨乃愆,收氣平,(火土無犯,故長氣整。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土德衰,故雨愆期,金無所生,故收氣平也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>風寒並興,(土衰而木肆其暴,水無所畏,故風寒並興。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>草木榮美,秀而不實,成而 也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(生政獨彰,故草木榮美。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>化氣不令,故雖秀而不實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音比,糠 也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣散,(土從風化,飄揚而散也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用靜定,(土政本靜,其氣衰,則化不及物,而過於靜定矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動瘍涌分潰癰腫,(土臟病則為涌嘔。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肉理病則為瘡瘍潰爛癰腫。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其發濡滯,(土不製水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟脾,(土氣通於脾也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果李栗,(李,木果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>栗,水果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土不及而二果成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實濡核,(濡應水,核應木也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀豆麻,(豆,水穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>麻,木穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二穀成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味酸甘,(酸勝甘衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色蒼黃,(蒼多黃少也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜牛犬,(牛為土畜當衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>犬為木畜當盛。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲 毛,( 屬土,毛屬木,有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主飄怒振發,(木之勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其聲宮角,(土從水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病留滿痞塞,(土不足而脾不運也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從木化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(總結上文。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少宮與少角同,(此總言六己年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>宮為土音,土之不及,故云少宮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土不足則木乘之,故與少角同其化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上宮與正宮同,(上宮者,太陰濕土司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲土不及,而有司天之助,是以少宮之紀,而得備化之氣,故與正宮同,己丑、己未年是也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上角與正角同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(上角者,厥陰風木司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲土不及,則半兼木化,若遇厥陰司天,木又有助,是以土運之紀,而行敷和之化,故上角與正角同,己巳、己亥年是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言己卯、己酉上商者,以土金無犯,故不紀之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病飧泄,(土衰風勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪傷脾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(土氣不及,故邪傷在脾。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>振拉飄揚,則蒼干散落,(振拉飄揚,木勝土也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蒼干散落,金復木也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其眚四維,(勝復皆因於土,故災眚見於四維。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四維者,土位中宮而寄王於四隅,辰戌丑未之位是也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主敗折虎野狼,(敗折者金之變,虎野狼多刑傷,皆金復之氣所化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>清氣乃用,生政乃辱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金復之用,木勝之屈也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從革之紀,是謂折收,(從革之紀,金不及也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡乙庚皆屬金運,而乙以陰柔,乃為不及。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故於六乙之年,收氣減折,是為折收。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>收氣乃後,生氣乃揚,(金之收氣後時,則木之生氣布揚而盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長化合德,火政乃宣,庶類以蕃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金衰則火乘之,火王則土得所助,故長化合德,火政宣行而庶類蕃盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣揚,其用躁切,(火之氣用,升揚而躁急也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動鏗禁瞀厥,(鏗然有聲,咳也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>禁,聲不出也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瞀,悶也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>厥,氣上逆也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金不足者肺應之,肺主氣,故為是病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鏗音坑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瞀,茂、莫、務三音。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其發咳喘,(肺病也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肺,(金氣通於肺也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果李杏,(李,木果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>杏,火果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金不及,故二果成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實殼絡,(殼屬金,絡屬火,有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其殼麻麥,(麻,木穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>麥,火穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二穀成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味苦辛,(苦盛辛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色白丹,(丹多白少也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜雞羊,(雞為金畜當衰,羊為火畜當盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金匱真言論火畜曰羊。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲介羽,(介,金蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>羽,火蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主明曜炎爍,(火氣之勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其聲商徵,(金從火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病嚏咳鼽衄,(火有餘而病及肺也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從火化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(結上文金氣不及之化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少商與少徵同,(此總言六乙年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>商為金音,金不及,故云少商。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金不及則火乘之,故與少徵同其化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上商與正商同,(上商者,陽明燥金司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>歲金不及而有司天之助,是以少商之紀,而得審平之氣,故與正商同,乙卯、乙酉年是也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上角與正角同,(歲金不及而上見厥陰司天,木無所畏,則木齊金化,故與正角之氣同,乙巳、乙亥年是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言乙丑、乙未上宮者,土金無犯也,故不及之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪傷肺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金不及,故邪傷於肺。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>炎光赫烈,則冰雪霜雹,(炎光赫烈,火勝金也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冰雪霜雹,水復火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>眚於七,(勝復皆因於金,故災眚在七,西方兌宮也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主鱗伏彘鼠,(水復之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>臟氣早至,乃生大寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(皆水之復也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>涸流之紀,是謂反陽,(涸流之紀,水不及也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡丙辛皆屬水運,而辛以陰柔,乃為不及。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故於六辛陰水之年,陽反用事,是謂反陽。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>藏令不舉,化氣乃昌,(水衰,故臟氣不令。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土勝,故化氣乃昌。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長氣宣布,蟄蟲不藏,(火無所畏,故長氣宣布,蟄蟲不藏也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言收氣者,金水無犯,故不及之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>土潤水泉減,(土勝水也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>草木條茂,榮秀滿盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(長化之氣,豐而濃也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣滯,(從乎土也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其用滲泄,(水不畜也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動堅止,(土邪留滯,則堅止為症也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其發燥槁,(陰氣虛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟腎,(水氣通於腎也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果棗杏,(棗,土果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>杏,火果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水不及,則二果當成。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實濡肉,(濡應水者衰,肉應土者盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀黍稷,(黍,火穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稷,土穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二穀當成也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰金匱真言論火穀曰黍,而本論作麥,似乎二字有誤。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味甘鹹,(甘勝鹹衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色 玄,(黃多黑少也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音今。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜彘牛,(彘,水畜當衰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>牛,土畜當王。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲鱗 ,(鱗,水蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,土蟲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛衰亦然。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主埃鬱昏翳,(土氣之勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其聲羽宮,(水從土也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病痿厥堅下,(陽明實而少陰虛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>從土化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(結上文水不及之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>少羽與少宮同,(此總言六辛年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>羽為水音,水之不及,故云少羽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水不及而土乘之,故與少宮同其化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上宮與正宮同,(上宮,太陰司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水衰土勝之年,若司天遇土,又得其助,是以少羽之紀,而行備化之氣,故上宮與正宮同,辛丑、辛未年是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言辛巳、辛亥上角者,水木無犯也;辛卯、辛酉上商者,金水無犯也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故皆不及之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病癃 ,(腎氣不化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,閉同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪傷腎也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水不及,故邪傷在腎。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>埃昏驟雨,則振拉摧拔,(埃昏驟雨,土勝水也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>振拉摧拔,水復土也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>眚於一,(勝復皆因於水,故災眚在一,北方坎宮也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其主毛顯狐 ,變化不藏,(木復之氣行也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,何各切,又音陌。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故乘危而行,不速而至,炎威無德,災反及之,微者復微,甚者復甚,氣之常也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此總結上文不及五運。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡相勝者,乘此孤危,恃彼強盛,不召而至,炎威無德,至於子來報復,災反及之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如木被金傷,則火來救母,起而相報,金為火製,乃反受災。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五行迭用,勝復皆然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以勝之微者報亦微,勝之甚者報亦甚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故《氣交變大論》曰︰五運之政,猶權衡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又曰︰勝復盛衰,不能相多也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>往來小大,不能相過也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>正此之義。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>發生之紀,是謂啟柬HT ,(此下詳言太過之紀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木之太過,是謂發生,陽剛之木,六壬是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>啟,開也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>HT ,布也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>布散陽和,發生萬物之象也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《四氣調神論》曰︰春三月,此謂發陳,與此義同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>HT ,古陳字。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>土疏泄,蒼氣達,(木氣動,生氣達,故土體疏泄而通也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蒼氣,木氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽和布化,陰氣乃隨,(木火相生,則陽和布化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣日進,則陰氣日退。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃隨,猶言乃後也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>生氣淳化,萬物以榮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(木氣有餘,故能淳化以榮萬物。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化生,其氣美,(生,發生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>美,芳美也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政散,(布散和氣,風之象也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令條舒,(條舒,順氣化而修長暢達也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動掉眩巔疾,(掉,顫搖也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>眩,旋轉也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>巔,頂巔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風木太過,故其為病如此。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>掉,提料切。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其德鳴靡啟拆,(鳴,風木聲也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>靡,散也,奢美也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>啟拆,即發陳之義,其德應春也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《六元正紀大論》云︰其化鳴紊啟拆。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其變振拉摧拔,(振謂振怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>拉謂敗折。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>摧謂仆落。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>拔謂出本。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀麻稻,(麻,木穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稻,金穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>齊其化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜雞犬,(雞,金畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>犬,木畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>犬齊雞也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果李桃,(李,木果,桃,金果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>李齊桃也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色青黃白,(木能克土而齊金,故三色見象也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味酸甘辛,(三味亦木土金也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其象春,(風溫,春化同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其經足厥陰、少陽,(足厥陰肝,足少陽膽,木之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肝脾,(肝勝脾也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲毛介,(毛齊介育也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物中堅外堅,(木金並化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(木強也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>太角與上商同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(按六壬之年無卯酉,是太角本無上商也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故《新校正》云︰太過五運,獨太角言與上商同,余四運並不言者,疑此文為衍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或非衍則誤耳。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上徵則其氣逆,其病吐利。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(上徵者,司天見少陰君火、少陽相火,乃壬子、壬午、壬寅、壬申四年是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木氣有餘而上行生火,子居母上,是為氣逆,故其為病如此。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《五營運大論》曰︰氣相得而病者,以下臨上,不當位者是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言壬辰、壬戌上羽者,水木相臨為順,故不及之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>不務其德,則收氣復,秋氣勁切,甚則肅殺,清氣大至,草木凋零,邪乃傷肝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(若木恃太過,不務其德而侮土,則金必復之,故乘秋令而為災如此。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至其為病,則邪反傷肝矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>赫曦之紀,是謂蕃茂,(火之太過,是謂赫曦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六戊之歲,皆陽剛之火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽盛則萬物俱盛,故曰蕃茂。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰氣內化,陽氣外榮,(陰降於下,陽升於上也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>炎暑施化,物得以昌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(陽氣為發生之本也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化長,其氣高,(陽主進,故化長。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火主升,故氣高。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政動,(陽主動也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令鳴顯,(火之聲壯,火之光明也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動炎灼妄擾,(大盛之害也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其德暄暑鬱蒸,(熱化所行,其德應夏也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其變炎烈沸騰,(火氣太過,熱極之變也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀麥豆,(麥,火穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>豆,水穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>麥齊豆也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜羊彘,(羊,火畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>彘,水畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其育齊也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果杏栗,(杏,火果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>栗,水果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其實同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色赤白玄,(火金水三色,盛衰見也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味苦辛鹹,(亦火金水三味也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其象夏,(熱曛昏火,夏化同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其經手少陰、太陽,手厥陰、少陽,(手少陰心,手太陽小腸,手厥陰心包絡,手少陽三焦,皆火之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟心肺,(心勝肺也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲羽鱗,(羽屬火,鱗屬水,羽齊鱗化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物脈濡,(脈為火,濡為水,其化亦然。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病笑瘧、瘡瘍血流、狂妄目赤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(皆火盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上羽與正徵同,其收齊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(上羽者,太陽寒水司天,戊辰、戊戌年是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火運太過,得水製之,則與升明正徽同其化。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火既務德,則金不受傷,而收令齊備也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病 , 者,口噤如癇,肢體拘強也,水火相激而然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>( 証有二︰無汗惡寒曰剛 ,有汗不惡寒曰柔 ,皆足太陽病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音翅。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上徵而收氣後也,(上徵者,二火司天也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>謂戊子、戊午,上見少陰君火,戊寅、戊申,上見少陽相火,火盛則金衰,故收氣後也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>暴烈其政,臟氣乃復,時見凝慘,甚則雨水霜雹切寒,邪傷心也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(若火不務德,暴烈其政,則金氣受傷,水必復之,故其為災如此,而寒邪反傷心也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>敦阜之紀,是謂廣化,(土之太過,是謂敦阜,六甲之歲,皆陽剛之土也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土之化氣,廣被於物,故曰廣化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>濃德清靜,順長以盈,(土德至濃,土性至靜,順火之長氣,而化政以盈,土生於火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>至陰內實,物化充成,(至濃至靜,故曰至陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>萬物之化,無不賴土,故物化充成。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>煙埃朦鬱,見於濃土,(土本濃矣,而尤濃者,則在山川。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>煙埃朦鬱,土之氣也,故見於此。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大雨時行,濕氣乃用,燥政乃辟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(土之化濕,濕氣行則燥氣辟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>辟,避同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化圓,其氣豐,(圓,周遍也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>豐,盈充也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政靜,(其德濃重,故其政安靜。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令周備,(土王四時而充萬物,故曰周備。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動濡 積並, (濕則多濡,靜則積 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,昌六切,聚也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其德柔潤重淖,(淖,泥濕也,又和也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>淖,乃到切。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其變震驚飄驟崩潰,(震驚飄驟,雷霆暴風也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>崩潰,洪水沖決也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此以土極而兼木復之化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀稷麻,(稷,土穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>麻,木穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>土齊木化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜牛犬,(牛,土畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>犬,木畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>其育齊也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果棗李,(棗,土果。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>李,木果。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色 玄蒼,(土水木三色,土勝水而齊木也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味甘鹹酸,(義同上。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其象長夏,(凡雲雨昏暝埃,皆長夏化同。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其經足太陰、陽明,(足太陰脾經,是陽明胃經,土之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟脾腎,(脾勝腎。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲 毛,(土氣有餘, 毛齊化。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物肌核,(亦土木之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病腹滿四肢不舉,(土邪有餘則濡積壅滯,故其為病如此。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰甲上六年,甲子、甲午、甲寅、甲申,上徵也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>甲辰、甲戌,上羽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此俱不言者,以不能犯於土也,故皆不及之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>大風迅至,邪傷脾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(土極木復,其變若此,故其為病,邪反傷脾。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>堅成之紀,是謂收引,(金之太過,是謂堅成,六庚之歲,陽金也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金勝則收氣大行,故曰收引。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>引者,陰盛陽衰,萬物相引而退避也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>天氣潔,地氣明,(金氣清也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣隨,陰治化,(隨,後也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>燥行其政,物以司成,(燥行其政,氣化乃堅,故司萬物之成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>收氣繁布,化洽不終。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金之收氣盛而早布,則土之化氣不得終其令也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>洽,和也,澤也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化成,(收成也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其氣削,(消削也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政肅,(嚴肅也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令銳切,(剛勁也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動暴折瘍疰,(暴折者,金氣為餘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瘍疰者,皮膚之疾。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其德霧露蕭 ,(清肅之化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其變肅殺凋零,(殺令行也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀稻黍,(稻,金穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>黍,火穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金齊火化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜雞馬,(金火二畜,孕育齊也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果桃杏,(金齊火實也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色白青丹,(金有餘則克木齊火,故見於三色也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味辛酸苦,(亦金木火三味也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其象秋,(凡燥清煙露,皆秋化同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其經手太陰、陽明,(手太陰肺經,手陽明大腸經,皆金之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟肺肝,(肺勝肝。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲介羽,(介齊羽化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物殼絡,(亦金火齊化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病喘喝胸憑仰息。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(肺金邪實也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上徵與正商同,其生齊,(上徵者,少陰少陽二火司天,謂庚子、庚午、庚寅、庚申四年也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金氣太過,得火製之,則同審平之化,故與正商同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金氣和平,木不受傷,故生氣得齊其化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病咳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(火乘肺金,故其病為咳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言庚辰、庚戌上羽者,以金水無犯也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>政暴變,則名木不榮,柔脆焦首,長氣斯救,大火流,炎爍且至,蔓將槁,邪傷肺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(金不務德而暴害乎木,火必報復而金反受傷,故其為病則邪害於肺。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>流衍之紀,是謂封藏,(水之太過,是謂流衍,陽水之歲,六丙是也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水盛則陰氣大行,天地閉而萬物藏,故曰封藏。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒司物化,天地嚴凝,(陰氣盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>藏政以布,長令不揚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水勝火也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其化凜,其氣堅,(凜冽堅凝,寒之勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其政謐,(謐,安靜也,音密。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其令流注,(水之性也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其動漂泄沃涌,(漂,浮於上也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>泄,瀉於下也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沃,灌也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>涌,溢也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其德凝慘寒氛,(寒之化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒氛,雨雪貌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氛音分。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其變冰雪霜雹,(非時而有故曰變。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其穀豆稷,(豆,水穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稷,土穀。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水有餘則齊土化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其畜彘牛,(彘,水畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>牛,土畜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>彘齊牛育也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其果栗棗,(栗齊棗實也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其色 黑丹 ,(水勝火而齊土,三色之見有盛衰也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其味鹹苦甘,(亦水火土三味也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其象冬,(凡寒氣霜雪冰,皆冬化同也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其經足少陰、太陽,(足少陰腎經,足太陽膀胱經,皆水之應也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其臟腎心,(腎勝心。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其蟲鱗 ,(水余故鱗齊 育。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其物濡滿,(濡,水化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>滿,當作肉,土化也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>其病脹,(水氣盛也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>上羽而長氣不化也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(上羽者,太陽寒水司天,丙辰、丙戌歲也,水氣有餘,又得其助,則火之長氣不能布其化矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰此不言丙子、丙午、丙寅、丙申上徵者,運所勝也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>政過則化氣大舉,而埃昏氣交,大雨時降,邪傷腎也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(水政太過,火受其害,土之化氣,起而復之,故為埃昏大雨,而濕邪傷於腎也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰不恆其德,則所勝來復,政恆其理,則所勝同化,此之謂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(恆,常也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此結上文太過五運也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不恆其德則所勝來復,謂炎威無德,侮彼不勝,則所勝者必起而報之也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>政恆其理則所勝同化,謂安其常,處其順,則所勝者亦同我之氣而與之俱化矣,如木與金同化,火與水齊育之類是也。)</STRONG>
頁:
[1]