【類經 卷二十一 針刺類 刺有三變營衛寒痺277】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷二十一 針刺類 刺有三變營衛寒痺277</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>(《靈樞‧壽夭剛柔篇》) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰余聞刺有三變,何謂三變? </STRONG>
<P> </P><STRONG>伯高答曰︰有刺營者,有刺衛者,有刺寒痺之留經者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(刺營者刺其陰,刺衛者刺其陽,刺寒痺者溫其經,三刺不同,故曰三變。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰刺三變者奈何?伯高答曰︰刺營者出血,刺衛者出氣,刺寒痺者內熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(《調經論》亦曰︰取血於營,取氣於衛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>內熱義如下文。) </STRONG>
<P> </P>
<P><STRONG>黃帝曰︰營衛寒痺之為病奈何?</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>伯高答曰︰營之生病也,寒熱少氣,血上下行。 </STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>(營主血,陰氣也,病在陰分則陽勝之,故為寒熱往來。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰病則陰虛,陰虛則無氣,故為少氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪在血,故為上下妄行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以刺營者當刺其血分。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>衛之生病也,氣痛時來時去,怫愾賁響,風寒客於腸胃之中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(衛屬陽,為水穀之悍氣,病在陽分,故為氣痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣無定形,故時來時去。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>怫,鬱怒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>愾,大息也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>賁響,腹鳴如奔也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>皆氣分之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>風寒外襲而客於腸胃之間,以六腑屬表而陽邪歸之,故病亦生於衛氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>怫音佛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>愾音戲。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒痺之為病也,留而不去,時痛而皮不仁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(寒痺久留不去,則血脈不行,或凝滯而為痛,或皮膚不知痛痒而為不仁。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰刺寒痺內熱奈何?伯高答曰︰刺布衣者以火 之,刺大人者以藥熨之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(內熱,謂溫其經也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>布衣血氣澀濁,故當以火 之,即近世所用雷火針及艾蒜蒸灸之類。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音翠,灼也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝曰︰藥熨奈何?伯高答曰︰用淳酒二十升,蜀椒一升,乾薑一斤,桂心一斤,凡四種,皆 咀,漬酒中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>用綿絮一斤,細白布四丈,並內酒中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>置酒馬矢 中,蓋封涂勿使泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五日五夜,出布綿絮曝乾之,乾復漬以盡其汁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每漬必 其日乃出乾,乾並用滓與綿絮,復布為復巾,長六七尺,為六七巾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>則用之生桑炭炙巾,以熨寒痺所刺之處,令熱入至於病所,寒復炙巾以熨之,三十遍而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗出以巾拭身,亦三十遍而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(咀,古人以口嚼藥,碎如豆粒而用之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>後世雖用刀切,而猶稱 咀者,其義本此。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>漬,浸也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>馬矢 中者,燃乾馬屎而煨之也,此西北方所常用者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>涂,鹽泥封固也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>,周日也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復布為復巾者,重布為巾,如今之夾袋,所以盛貯綿絮藥滓也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>滓, 也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>炙巾以生桑炭者,桑能利關節,除風寒濕痺諸痛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大人血氣清滑,故當於未刺之先,及既刺之後,但以藥熨,則經通汗出而寒痺可除矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>內,納同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>矢,屎同。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音慍。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音醉,滓音子。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復音福。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>起步內中,無見風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每刺必熨,如此病已矣,此所謂內熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(刺後起步於密室內中,欲其血氣行而慎避風寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡此者皆所謂內熱之法。)</STRONG>
頁:
[1]