【類經 卷二十 針刺類 刺分四時逆則為害264】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷二十 針刺類 刺分四時逆則為害264</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>(《素問‧診要經終論》《四時刺逆從論》) </STRONG>
<P> </P><STRONG>黃帝問曰︰診要何如? (《素問‧診要經終篇》) </STRONG>
<P> </P><STRONG>岐伯對曰︰正月二月,天氣始方,地氣始發,人氣在肝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(方,謂氣方升也,歲方首也,人事方與也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發,萬物發生也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝屬木,氣應春,故人氣在肝。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三月四月,天氣正方,地氣定發,人氣在脾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(正方,謂時氣正升,歲事正新也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>定發,專於發生也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此時天地之氣,自下而升,土居升降之中而脾應之,故人氣在脾。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>五月六月,天氣盛,地氣高,人氣在頭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(盛夏陽升之極,故人氣應之在頭。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>七月八月,陰氣始殺,人氣在肺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(氣升則物生,氣降 則物死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此時天氣漸降,清秋當令,陰氣始殺,萬物人氣自頭而降,肺金應之,故人氣在肺。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>九月十月,陰氣始冰,地氣始閉,人氣在心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(自秋入冬,陰氣始凝,心氣始閉,陽氣在中,故人氣在心。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>十一月十二月,冰復,地氣合,人氣在腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(復言其重,寒凝之甚也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>斯時陽氣深伏於下,故人氣在腎。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故春刺散俞,及與分理,血出而止,甚者傳氣,間者環也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(按︰《四時刺逆從論》曰︰春氣在經脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此散俞者,即諸經之散穴也,義如下文。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>分理,肌肉分理也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春宜疏達,故欲血出而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>傳,布散也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>環,周也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病甚者針宜久留,故必待其傳氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病稍間者,但候其氣行一周於身,約二刻許,可止針也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺絡俞,見血而止,盡氣閉環,痛病必下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(絡俞,謂諸經浮絡之穴,以夏氣在孫絡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏宜宣泄,故必見血而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盡氣,盡去其邪血邪氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>閉環,謂去針閉穴,須氣行一周之頃也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡有痛病,必退下矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺皮膚循理,上下同法,神變而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(循理,循分肉之理也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上言手經,下言足經,刺皆同法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋氣在皮膚,邪猶未深,故但察其神氣變易,異於未刺之前,可止針矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺俞竅於分理,甚者直下,間在散下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(孔穴之深者曰竅。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬氣在骨髓中,故當深取俞竅於分理間也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>甚者直下,察邪所在而直取其深處也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>間者散下,或左右上下,散布其針而稍宜緩也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春夏秋冬,各有所刺,法其所在。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(上文十二月言氣之升降,此四季言氣之深淺,故各有所刺,法其所在。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺夏分,脈亂氣微,入淫骨髓,病不能愈,令人不嗜食,又且少氣;(此下言四時之誤刺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺孫絡,是春刺夏分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏應心,心主脈,故脈亂氣微。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎水受氣於夏,腎主骨,故入淫於骨髓。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心火微則胃土失其所養,故不嗜食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不嗜食,故少氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺秋分,筋攣逆氣,環為咳嗽,病不愈,令人時驚,又且哭;(春刺皮膚,是刺秋分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝木受氣於秋,肝主筋,故筋攣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>逆氣者,肝氣上逆也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>環,周也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋應肺,故氣周及肺,為咳嗽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝主驚,故時驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺主悲憂,故又且哭。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺冬分,邪氣著藏,令人脹病不愈,又且欲言語。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(春刺骨髓,是春刺冬分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬應腎,腎傷則邪氣內侵而著藏,故令人脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火受氣於冬,心屬火而主言,故且欲言語也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺春分,病不愈,令人解惰;(夏刺經俞,是夏刺春分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝應春,其主筋,傷其肝氣,故令人筋力解惰。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺秋分,病不愈,令人心中欲無言,惕惕如人將捕之;(夏刺秋分,傷其肺也,肺氣不足,故令人欲無言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惕惕如人將捕之者,恐也,恐為腎之志,肺金受傷,病及其子,故亦虛而恐也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺冬分,病不愈,令人少氣,時欲怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(夏傷其腎,則精虛不能化氣,故令人少氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水虧則木失所養而肝氣強急,故時欲怒也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺春分,病不已,令人惕然欲有所為,起而忘之;(秋刺春分,傷肝氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心失其母則神有不足,故令人惕然,且善忘也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺夏分,病不已,令人益嗜臥,又且善寐;(秋刺夏分,則心氣少而脾氣孤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾虛則倦而嗜臥,心虛則神不安而善夢。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺冬分,病不已,令人洒洒時寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(秋刺冬分,誤傷腎陰,則精氣耗散,故令人洒 洒寒栗也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺春分,病不已,令人欲臥不能眠,眠而有見;(肝藏魂,肝氣受傷則神魂散亂,故令人欲臥不能眠,或眠而有見,謂怪異等物也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺夏分,病不愈,氣上,發為諸痺;(心應夏,其主血脈,脈傷則邪氣乘虛客之,故發為諸痺。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺秋分,病不已,令人善渴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(刺傷肺金,必虧腎水,故令人善渴。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺胸腹者,必避五臟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此下言刺害也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟傷則五神去,神去則死矣,故凡刺胸腹者必避五臟。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中心者環死,中脾者五日死,中腎者七日死,中肺者五日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(環,周一日也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此節止言四臟,獨不及肝,必脫簡耳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰刺禁論所言五臟死期,尤為詳悉,但與本節稍有不同,見本類後六十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>中膈者皆為傷中,其病雖愈,不過一歲必死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(膈膜,前齊鳩尾,後齊十一椎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心肺居於膈上,肝腎居於膈下,脾居在下,近於膈間。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>膈者,所以隔清濁、分上下而限五臟也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五臟之氣,分主四季,若傷其膈,則臟氣陰陽相亂,是為傷中,故不出一年死。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺避五臟者,知逆從也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂從者,膈 與脾腎之處,不知者反之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(膈連胸脅四周,脾居於中,腎著於脊,知而避之者為從,不知者為逆,是謂反也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺胸腹者,必以布HT 著之,乃從單布上刺,(此下言刺法也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胸腹虛淺近臟,故必以布HT 著之而後刺,所以護 心腹,慎風寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>HT 音皎,布也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>著音灼,被服也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺之不愈復刺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(以平為期也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺針必肅,(敬謹毋忽也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺腫 搖針,(搖大其竅,瀉之速也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>經刺勿搖,(恐泄其氣也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>此刺之道也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>是故春氣在經脈,夏氣在孫絡,長夏氣在肌肉,秋氣在皮膚,冬氣在骨髓中(《素問‧四時刺逆從論》)。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰余願聞其故。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>岐伯曰︰春者,天氣始開,地氣始泄,凍解冰釋,水行經通,故人氣在脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(春時天地氣動,水泉流行,故人氣亦在經脈。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏者經滿氣溢,入孫絡受血,皮膚充實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(夏時氣盛,故溢入孫絡而充皮膚,所以人氣在孫絡。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>長夏者,經絡皆盛,內溢肌中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(六月建未,是為長夏土勝之時,經絡皆盛,所以人氣在肌肉中。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋者,天氣始收,腠理閉塞,皮膚引急。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(秋氣始收,腠理始閉,所以人氣在皮膚。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬者蓋藏,血氣在中,內著骨髓,通於五臟。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(冬氣伏藏,內通五臟,所以人氣在骨髓中。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>是故邪氣者,常隨四時之氣血而入客也,至其變化,不可為度,然必從其經氣,辟除其邪,除其邪則亂氣不生。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(時氣遷變,病必隨之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>察病氣,從經氣,以辟除其邪,邪去氣調,故不致生亂矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰逆四時而生亂氣奈何?(此下言刺逆四時也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>岐伯曰︰春刺絡脈,血氣外溢,令人少氣;(此春刺夏分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏氣未至,先奪於外,故令血氣外溢而少氣血。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺肌肉,血氣環逆,令人上氣;(此春刺長夏也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春時木王,土氣本虛,復刺肌肉,重傷脾元,血氣環周皆逆,不相營運,故為喘滿上氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按︰本篇與前診要經終論者義同文異,但彼分四時,此分五時,故有刺肌肉之謂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然本篇春夏冬三時,皆關刺秋分皮膚等義。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>意者以長夏近秋,故取肌肉,即所以刺秋 分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>後仿此。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>春刺筋骨,血氣內著,令人腹脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此春刺冬分也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>春氣發越,而復深取筋骨以傷其陰,故血氣內著,令人腹脹。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺經脈,血氣乃竭,令人解 ;(誤刺經脈,所以血氣內竭。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>解 者,形跡困倦,莫可名之之謂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>音跡。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺肌肉,血氣內卻,令人善恐;(長夏未至而先奪其氣,所以血氣卻弱,故令人善恐。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>夏刺筋骨,血氣上逆,令人善怒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(夏刺冬分,則陰虛於內,陽勝於外,故令人血氣逆而善怒。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺經脈,血氣上逆,令人善忘;(心主脈,誤刺經脈則心氣虛,故令人善忘。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺絡脈,氣不衛外,令人臥不欲動;(秋時收斂,氣已去絡而復刺之,則氣虛不能衛外。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣屬陽,陽虛故臥不欲動。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>秋刺筋骨,血氣內散,令人寒栗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(秋氣未至筋骨而深刺之,則血氣內散而中氣虛,所以寒栗。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺經脈,血氣皆脫,令人目不明;(諸脈者皆屬於目,冬刺經脈,預奪之也,故令人血氣脫而目不明。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺絡脈,內氣外泄,留為大痺;(當陽氣伏藏之時,而刺其陽分,則陽氣外泄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽虛陰勝,故留為大痺。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>冬刺肌肉,陽氣竭絕,令 人善忘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(冬時刺其夏之氣,故陽氣竭絕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣者精則養神,陽虛則神衰,所以善忘。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡此四時刺者,大逆之病,不可不從也,反之則生亂氣,相淫病焉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(刺失四時,是為大逆,此時氣之不可不從也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若反而為之,必生亂氣,故相淫為病。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺不知四時之經,病之所生,以從為逆,正氣內亂,與精相搏,必審九候,正氣不亂,精氣不轉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(薄,邪正相迫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>九候各有其部,必審明病之所在,從而刺之,庶正氣不亂,精氣不致轉變矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>帝曰︰善。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺五臟,中心一日死,其動為噫;中肝五日死,其動為語;中肺三日死,其動為咳;中腎六日死,其動 為嚏欠;中脾十日死,其動為吞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此節義與刺禁論同,但多一欠字,詳見本類後六十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺傷人五臟必死,其動則依 其臟之所變候,知其死也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(動,變動也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>見其變動之候,則識其傷在某臟,故可知其死期。)</STRONG>
頁:
[1]