【類經 卷十九 針刺類 候氣261】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>類經 卷十九 針刺類 候氣261</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>(《靈樞‧九針十二原篇》《小針解篇》《四時氣篇》《終始篇》) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺之而氣不至,無問其數(《靈樞‧九針十二原篇》);無問其數者,必以氣至為度也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>即如待貴人,不知日暮之謂。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺之而氣至,乃去之,勿復針。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(氣至勿復針,恐其真氣脫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>候氣詳義,有按在前十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>針各有所宜,各不同形,各任其所為。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(皮肉筋骨,病各有處,用針各有所宜也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>刺之要,氣至而有效,效之信,若風之吹雲,明乎若見蒼天,刺之道畢矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(刺以氣為要,以效為信,得其要則效,故如風之吹雲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣去則正氣見,故明手若見蒼天也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>睹其色,察其目,知其散復;一其形,聽其動靜,知其邪正。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(詳義具見下文。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>右主推之,左持而御之,氣至而去之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(右主推之,所以入針也;左持而御之,所以護持也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣去而穀氣至,然後可以出針。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>《小針解》曰︰睹其色、察其目、知其散復、一其形、聽其動靜者,言上工知相五色,於目有知,調尺寸小大緩急滑澀,以言所病也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(察形色於外,可以知其散復。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>察脈於內,可以知其動靜。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>知其邪正者,知論虛邪與正邪之風也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>右主推之、左持而御之者,言持針而出入也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣至而去之者,言補瀉氣調而去之也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(補不足,瀉有餘,必得其平,是氣調也,方可去針。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>調氣在於終始。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一者持心也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(終始,本經篇名,見下文。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一者持心也,釋前文一其形。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>聽其動靜、知其邪正者,皆主持於心也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>節之交三百六十五會者,絡脈之滲灌諸節者也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此一句,詳經絡類十四。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所以察其目者,五臟使五色循明,循明則聲章,聲章者,則言聲與平生異也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(五臟六腑之精氣,皆上注於目而為之精,故能使五色循明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋色明於外者,由氣盛於內,故其聲音亦必章大,與平生異矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>《四時氣篇》曰︰睹其色、察其目、以知其散復者,視其目色,以知病之存亡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(神完則氣復,神失則氣散,故察其目色,即可知病之存亡也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>一其形、聽其動靜者,持氣口人迎,以視其脈堅且盛且滑者病日進,脈軟者病將下,(脈堅而且盛且滑者,邪氣之熾也,故病日進。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈軟而和者,元氣之來也,故病將下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下,退也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>諸經實者病三日已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(凡邪氣未解者,最忌脈弱無力,如《平人氣象論》曰︰病在中脈虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《玉機真藏論》曰︰病在外脈不實堅者,皆難治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>《邪客篇》曰︰虛而細者久以持。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>皆不實之謂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若病在諸經而脈實有力者,邪將外達也,故可三日而已矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣口候陰,人迎候陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(氣口在手,太陰肺脈也,氣口獨為五臟主,故以候陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎在頭,陽明胃脈也,胃為六腑之大源,故以候陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人迎氣口詳議,見藏象類十一。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺之道,氣調而止(《靈樞‧終始篇》)。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>補陰瀉陽,音氣益彰,耳目聰明,反此者血氣不行。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(此陰陽以表裡言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡正氣在中,所當補 也,故曰補陰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪自外入,所當瀉也,故曰瀉陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽邪去而真陰復,故音氣益彰、耳目聰明也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂氣至而有效者,瀉則益虛,虛者脈大如其故而不堅也,堅如其故者,適雖言故,病未去也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(凡氣至之效,瀉者欲其虛也,既瀉之後,雖其脈大如舊,但得和軟不堅,即其效也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若脈堅如舊者,雖欲文 其故,而病實未除也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>補則益實,實者脈大如其故而益 堅也,夫如其故而不堅者,適雖言快,病未去也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(補者欲其實,實則脈必堅,既補之後,而脈之大小不堅如舊者,不可言快,病未除也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二節雲大者,乃概指脈體進退而言也,非洪大之謂。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故補則實,瀉則虛,痛雖不隨針,病必衰去。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(補 則實者,其脈必堅。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>瀉則虛者,其脈必不堅。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若或有痛,雖未隨針即愈,亦必以漸而去矣。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>必先通十二經脈之所生病,而後可得傳於終始矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(十二經脈各有左右上下,其受病之處亦有先後,必治其病所從生,而後可得終始之義。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>終始,本篇名,即本末之謂。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故陰陽不相移,虛實不相傾,取之其經。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(移,移易也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>傾,相傷也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或陰或陽,無所改易,不相移也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛者自虛,實者自實,不相傾也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此則無所從生而各病其病,但求其經而取之。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡刺之屬,三刺至穀氣,邪辟妄 合,陰陽易居,逆順相反,沉浮異處,四時不得,稽留淫 ,須針而去。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(三刺義如下文。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪辟妄合等六句,詳言病變也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡此者皆須用針,治以三刺之法,則諸病可去也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>故一刺則陽邪出,(初刺之,在於淺近,故可出陽分之邪。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>再刺則陰邪出,(再刺之,在於深遠,故可出陰分之邪。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>三刺則穀氣至,穀氣至而止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂穀氣至者,已補而實,已瀉而虛,故以知穀氣至也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(三刺之,在候穀氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>穀氣者,元氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>止,出針也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋邪氣來也緊而疾,穀氣來也徐而和,必邪氣去而後穀氣至。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故已補而實則虛者堅,已瀉而虛則堅者軟,是以知穀氣之至也。) </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪氣獨去者,陰與陽未能調,而病知愈也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故曰補則實,瀉則虛,痛雖不隨針,病必衰去矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>(穀氣至者,知邪氣之去也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖陰陽經氣未見即調,而病則已愈,故上文曰補則實,瀉則虛,病必衰去矣。)</STRONG>
<P> </P>
頁:
[1]